פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שג:ו

כלילא עמ״א שבת נ״ט ב׳ כשמואל מאן דרכה אשה חשיבה לא מחויא וכרי״ף ור״מ ז״ל וכלוי דריש כלילא שרי ולא חילק בניסכא נמי שרי וא״י למה תלה בש״ג מבואר בתוס׳ שם ד״ה מאן. ובלבוש כתב כלילא שרי דקושרה וא״א להסיר בקל עא״ר אות ח׳ וע׳ בחידושינו הארכנו דהמחבר בס״ד בעיר זהב לא תצא כחכמים דר״א שבת נ״ט ואפ״ה בס״ה כלילא שרי הטעם דעיר זהב חשוב ביותר סברי חכמים דר״א אף אשה חשובה מחויא וכלילא חשוב קצת ואין יוצאת רק אשה חשובה לא מחויא אבל תכשיט שכל הנשים יוצאות בו אף חשובה לא תצא דלא פלוג כו׳ ועיין חה״ר ומר״ם מלובלין ז״ל אבל הלבוש סובר דכלילא שרי דקשור הוא וא״א להסירם בקל ומשו״ה לא חיישי׳ דלמא שלפא ומחוי׳ ובאמת בגמרא נ״ט ב׳ אמרו מאן דרכה למיפק אשה חשובה כו׳ סובר זה לשמואל ואף אין קשורה שרי וכר״א דחכמים בעיר זהב אבל אנן דפסקינן כחכמים דעיר זהב אסור סובר החילוק בין קשור או לא קשור ועט״ז אות ד״ה אי״ה שם יבואר עוד:

והנה המחבר בס״ז הביא פירש״י ור״ת וי״ל הנ״מ לדינא לרש״י לא חיישינן דלמא נפיל דמחובר היטב בלשון כו׳ והטעם דשלפא ומחויא ובהכרח לחלק בחשוב יותר אסור לאשה חשובה וכלילא לא חשוב כ״כ שרי לאשה חשובה לר״ת עטרה על הראש י״ל הטעם דנפיל ואין לחלק בין חשוב ביותר נמי שרי לחשובה כל דליכא למיחש לנפיל וכ״מ בר״מ פי״ט ה״ו. והנה בתק״ס ס״ד לשאר ב״א מותר ולרש״י אין הכרע דתרי מיני עיר זהב הוי דנושקא שרי לכל רק בשבת אסור ועטרה בראש י״ל אף לשאר ב״א אסור עתוס׳ שבת נ״ט א׳ ד״ה ולא י״ל דמוכח מהא דעבד ר״ע לדביתהו ועב״י תק״ס ואי״ה שם יבואר: