פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שג:ח

מותר עמ״א פירשתיו באות ז׳ דהתוס׳ כתבו על חולקת שערה לחוד דכל שאין תכשיט ולא לבישה רק לחלוק שערה ודאי הוי משאוי ע״ש ד״ה למאי וברא״ש שם אבל כל שהוא דרך לבישה אף שאין תכשיט שרי לגמרי מידי דהוי כבירית וטבעת הכלים כמ״ש התוס׳ ד״ה ותיהוי דשריא לגמרי. והביא דברי התוס׳ סמ״ך א׳ ד״ה ותיהוי דהוקשה להם אמאי לא משני ממעמדת קישוריה וטס יש לה וחיישינן דלמא מחוי׳ ותירצו דאם מעמדת קישוריה לא מניחתה נגד פדחתא ולא הוי תכשיט ולא מחוי׳ ולכך משני שחולקת שערה ויש טס ובשבת מניחתה נגד פדחתה ומחויא וכתב המ״א דאם עשויה כך כעין של שרים לתכשיט אע״ג דלית בה טס ומעמדת קישוריה אסור עכ״פ דלמא מחויא אע״ג לצניעותא היא מ״מ הואיל והעמידה קישוריה שתוחבת בצעיף לא מגליא מיד כמו בירית דלא מגליא מיד ע״ש תוס׳ ד״ה ותיהוי וס״ג ב׳ ד״ה בירית יע״ש לשיטתם בד״ה הואיל ואף לפירש״י דפירש״י ז״ל אוגדת השערות דל״ד לבירית דמיד נראה שערה ודמי למשנה נ״ז בזמן שהן תפורין בשבכה דלא מגליא כו׳ כאמור מ״מ מה מקשה מבירית לשיטתם כו׳ ועא״ר אות י״ג וכתב המ״א עמ״ש הסמ״ג וסה״ת דאם מעמיד קישוריה לא תצא ופטורה מיירי ביש בה תכשיט וכתוס׳ שם ד״ה ותיהוי וס״ג ב׳ בירית כל דדמי לבירית דלא מגלי׳ מיד חיישינן דלמא שלי״ף ומחוי בתכשיט כו׳ והשמיט המ״א ב׳ תיבות שכתבו התוס׳ ד״ה ותיהוי אלא ט״ס אפשר דבימי הש״ס לא היו רגילין במחטין להתקשט כ״א ביש ט״ס משא״כ בזמנינו ראינו הרבה מחטין שקורין אשפילק״א ובראשה אבן טוב וכדומה תוחבין בצעיף לנוי כו׳ ועם זה התיישב מ״ש המחבר לא תצא במחט נקובה וחייבת דלאו תכשיט ואף מעמדת קישוריה תוחבת בצעיף הואיל ואין דרכה ל״ד לבירית וטבעת הכלים. ובאין נקובה ומעמדת קישוריה שרי אף בתכשיט דלשיטתיה בב״י כל לצניעותא לא שלפא ומחויא והביא דברי רי״ו כל שמעמיד קישוריה אף אם הוא תכשיט שרי וביותר ממה שצריכה אסורה כמ״ש בסי״ח ומ״מ צריך להזהיר לנשים כו׳ וכדבעינן למימר אי״ה בט״ז אות ז״ח מזה וא״ש דאין מעמיד קישוריה אסור ולא חייבת דהוי תכשיט וא״ש קושוית הט״ז באות ח׳ ואי״ה שם יבואר: