פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רט:ה

אחרים עמ״א עט״ז אות ב׳ והר״ב בר״ו ס״ו בהג״ה דעתו מהני ה״ה כאן ואע״פ שטעם מים בנתיים לא הוי הפסק גם כשלא היה דעתו על יותר כיון שאחרים יוצאין ה״ה הוא נמי יצא ובסתמא א״צ לברך על כוס שני:

ומוצאי שבת שצ״ל בורא מיני בשמים ואח״כ מאורי האש וטעה ואמר מאורי אש ומיני בשמים בברכה א׳ א״י לשתיהן ומיהו אם כיון במלך העולם על מיני בשמים חוזר ומברך מאורי אש ואם כיון מתחלת הברכה מאורי האש וסיים כן עם בורא מיני בשמים חוזר ומברך מיני בשמים דע״כ יצא אף בלא ידע בס״ב וסיים בתרתי כשאין לו לברך רק בברכה אחת משא״כ כאן דמחויב תרתי ובברכה א׳ שכלל א״י ידי שניהם א״כ טוב לצאת בראשונה ידי אש ואח״כ מיני בשמים כי אין הסדר מעכב ואי״ה ברצ״ח יבואר. ומ״ש פוקח עורים ומלביש ערומים ולפ״ז בפוקח ומ״ע נמי הדין כן כמו במאורי אש דמיני בשמים וה״ה במתיר אסורים וזוקף כפופים אם טעה וכיון למ״א רק סיים ז״כ מ״א יצא ידי מ״א ומברך ז״כ ואם כיון לז״כ וסיים ז״כ מ״א יצא ידי ז״כ ואין מברך מ״א כבסי׳ מ״ז ס״ה וקצת צ״ע. וצ״ע שכתב המ״א א״י כעת ואי״ה יבואר עוד: