פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנח:ח

דם עמ״א אי לאו דמסתפינא מחבראי וכ״ש מרבותי הייתי אומר לכאורה דיצויר כה״ג שנתבשל דם בחמה בס׳ בדגים וחגבים ותהיה זאת הסברא בנויה עמ״ש הר״ן ז״ל בהא דאין דם מבטל דם ורבנן עולין שאני היינו ששניהם היתר ואין ניגוד ביניהם אין מבטל זה א״ז אף לרבנן (ובפריי לי״ד בשער התערובות דברנו מזה ולקמן בהלכות פסח אי״ה יבואר מזה) וא״כ אף למאי דקיי״ל דמי פירות בתר רובא אזלינן אף להר״מ ז״ל בפט״ז מט״א ה״ד זה באינו מינו מה שא״כ מין במינו כה״ג א״כ מכשיר הטעם דם שבתוכו ומתטמא ושפיר יצויר דם טיבולו במשקה ובהיתר כדאמרן. אם לא שנאמר דבתר שמא אזלינן ודם דגים שם לווי יש להם לא דם סתם והוי מין בשאינו מינו באפשר. וחלב מטמאים בנתערב כה״ג בטהורים יש לעיין באוכל משום פקוח נפש. ומ״ש רפואה ופקוח נפש לכאורה דם שמלוח דרבנן ושרי לחולה שאין בו סכנה כמבואר בי״ד קנ״ה ס״ג ולומר דהואיל עיקרו מד״ת מחמירין ביה מנלן זה. ומ״ש שיש מקילין בנט״י לטיבולו במשקה עט׳ז\ תע״ג ו׳ החמיר וע׳ לבוש ויראה ודאי דלמאן דנהוג נט״י צריך כל דיני נט״י כמו לפת רק שאין מברכין ומאן דכריך ידיה במפה או בתי ידים אפשר דשרי ויש לסמוך על הר״מ ז״ל בזה עסי׳ קס״ג במ״א א׳ ואי״ה שם יבואר עמ״ש בסוף האות מזה א״ה דזה טעות:

ובחידושינו חולין פכ״ה כתבנו דהמטבל צנוץ במלח ממים יש ליטול ידיו דהוי טיבולו במשקה עסי׳ ק״ס סי״ב דמלח הוי כמו מים לענין טבילה ובתס״ב במ״א ז׳ מלח שלנו מים ומלח שחופרין הוי פלוגתא ובנטילת ידים הוי ס״ס לקולא וא״י אם הר״א ז״ל יחלוק בזה ולומר הא שרקעתא דמיא זילו טבלי עסי׳ ק״ס סי״א דהתם בחד ספק דרבנן לא בס״ס לקולא וצ״ע עפ״י דט״א ה״ב בר״מ מלח צ״ל שחופרין וצ״ע:

עוד אשוב אל מ״ש למעלה בנפל דם בהמה לדגים ונתבטל בס׳ לענין איסור דלענין משקה כיון ששניהם היתר תו אין מבטלין אין נראה כיון דמתחלה נגדיים היו זה אסור וזה מותר נתבטל מכל אף לענין משקה. וע׳ פרק ט״ז מה׳ טומאת אוכלין ה״ד במים שנפל להרבה מי פירות להר״מ אין בטל ולהר״א בטל ובשאר ז׳ משקין אף הר״מ מודה דמבטל עא״ר י״ז ושפיר עבידנא דמסתפי׳:

ומיהו למ״ש המחבר ס״ה בצלי יש מי שנראה מדבריו משמע דלא ברירא ליה כ״כ די״ל דמוהל היוצא אחר צלייתו נמי דם הוא עי״ד סי׳ ס״ט סי״ט וכ׳ בשם הר״מ ז״ל ומתירין אנו המוהל דם שמלחו דרבנן וכולי האי לא גזרו ומ״מ משקה הוא א״כ אגב גררא נקיט דם כה״ג בצלי וכדכתיבנא ואין להאריך ואי״ה באות י׳ יבואר מזה בצלי: