פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:מז

מחיר עמ״א עיין ר״נ פ״ד מה׳ אסורי מזבח הי״ז והי״ח. מ״ש לדידן כי ה״ג במחיר אם א׳ שוה כדמי הכלב השאר מותרין דבדרבנן יש ברירה ולדידן דרבנן הוא כמ״ש באות מ״ו. ומ״ש לבדק הבית אם הבונה אותו דבר ממש אסור והראה מקום לע״ז יו״ד ז׳ א׳ (ט״ס מ״ז) מהו לעשות מאתנן בהכ״נ לכ״ג אלמא יצויר שלא נשתנה ועא״ר אות ל״ד. שוב ראיתי שנרשם כהוגן מ״ו ב׳ גבי אתנן במחובר ובתוס׳ ד״ה ואי כו׳ אבנים לבנין דכה״ג לאו שינוי מיקרי. ואף סיתתן דמראיתו בעין הוא ועלח״מ פ״ד מה׳ איסורי מזבח הקשה דר״מ מביא לכל נדר להביא ריקועים ובגמרא ע״ז מ״ו ב׳ בית ה׳ לרבות ריקועים י״ל זה להא דאתנן במחובר שרי אבל לרבא דנעבד אסור במחובר ק״ו מאתנן אלמא בית ה׳ לרבות מחובר כמ״ש התוס׳ שם אי נתן לה אבן במחובר או מערה אסור אח״כ לבדק הבית ואם דשם מביא לכדתניא משמע ברייתא הוא רבא אפשר מצא ברייתא אחרת ומכל נדר מרבה ריקועין והוי יודע שלכאורה מ״ש הר״ב דמים מותרים ולא כתב רבותא שינויהם מותרים כמ״ש המ״א באות מ״ו י״ל כמ״ש רש״י בחומש (דברים כ״ג י״ט) גם שינויהם ל׳ כו׳ כב״ש כמ״ש הרא״ם ז״ל דלב״ה קשיא גם יע״ש ועא״ר ל״ד מ״ש רא״ם בתשובה דשינויהם אסור ומיהו הדמים מותרים כמבואר בתמורה ד׳ ל׳ ב׳ וע׳ ר״מ בפי׳ המשנה שם ולכאורה מתני׳ כב״ש ומיהו לדינא הר״מ פ״ד שם הט״ו פסק כב״ה ולו ספק בדרבנן שרי כמ״ש באות מ״ו כמבואר:

גם מ״ש באות מ״ו דמ״ש הר״מ ז״ל פ״ד שם הט״ו נתייאשו הוי אתנן וספק ליתא אלא הוי ודאי כמו בקידושין באה״ע סי׳ כ״ח ס״א דהוי ודאי קידושין דיאוש ושינוי רשות לדידה כ״ש באתנן כה״ג דהוי שינוי רשות בדידה והוי שפיר אתנן מ״ה וא״כ ה״ה לדידן מדרבנן אסור ביאוש ושינוי רשות בדידה ועדיין צ״ע בזה: