פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלח:א
Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 138:1 · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →לא עמ״א הביא דין אגודה דיתחיל למפרע וי״ל מתרי טעמין או יוצאים בהתחלת הקריאה או נכנסים ויראו דהא שייר ב״פ סמוך לפרשה ויסברו שמותר לעשות כן ולשייר ב״פ כו׳ והביא המ״א ראיה מתוס׳ מגילה כ״ב א׳ בתוס׳ ד״ה שאני ובהג״א שם (ושם כתוב לאמר פסח ועצרת וא״י למה לא נקטו מועדים כמ״ש המ״א דכולל ג״כ סוכות ועמ״א קל״ז וי״ו תוס׳ מגילה כ״ג א׳ אם קרא ביום טוב ושכח ולא קרא חובת היום כתב ל״מ בסוכות דמדינא דגמרא לקרות בקרבנו׳ החג א״י זה דמדינא דגמרא ליכא בכל המועדים שתי ס״ת כמו שיראה הרואה ברא״ש מגילה ל״א בסוכות ג״כ כ״א בחה״מ סוכת פרי החג לא בי״ט גופא ומלת יו״ט אין סובל חה״מ עמ״א ת״צ א׳ הרחמן א״א י״ט ובלא״ה קשה וצ״ע) והנה מהג״א ותוס׳ יש לדחוק ולומר דה״פ שאין לקרות ב״פ וג׳ מחדש שיהיה ג״פ מה שלא קרא הא׳ וגם ידלוג דא״א דסליק ענינא ודי בשני פסוקים וכמ״ש בקל״ז ס״ו ומגמרא מגילה כ״ב א׳ לכאורה מבואר ההיפוך מאגודה דטעה ושייר ב״פ לת״ק קורא ב״פ ופ״א מפרשה שאחריה ולתנא בתרא ג״פ מאחריה ולא דולג וי״ל דשם רק ה׳ פ׳ ואם ידלוג יש חשש נכנסים שהא׳ לא קרא רק ב״פ לז״א דלת״ק קשיא דלא חייש לנכנסים כ״א ליוצאים אלא ש״מ הך יוצאים אין חשש דאסור לצאת באמצע וא״ל דהך יוצאים שוים בפלס נכנסים ולתנא קמא לא חייש ולתנא בתרא יטעו הנכנסים בפ׳ ה״פ משא״כ היכא שיש יותר מה״פ ידלוג לתקן הכל הא מנלן והנה המקשה דפריך בטעה לדלוג אפשר דפריך אף לת״ק דע״ב שיוליה שייל דבר תימא דלא קרא הא׳ כ״א פ״א או ב״פ אבל זה לא ישאל מה שהניח ב״פ סמוך לפרשה ויסברו שמותר לעשות כן וינהגו כך תמיד ומשני דאפשר אלמא באמת לא חיישי׳ לכך וכ״ת דהתם ה״פ ויטעו הנכנסים שהא׳ קרא רק ב״פ לת״ק קשה דזה שיוליה וזה אין שייל אלא דבאמת לא חיישי׳ לכך. והנה טעמא רבא יש דודאי כל שהקורא עושה שיטעו בו איסורא עביד משא״כ שיתקן הקורא לזה שקרא לפניו אין עליו אחריותו ועט״ז תכ״ג כעין זה ומש״ה חשש יוצאין באמת קשה על השני לז״א המ״א דאסור לצאת ונכנסים בס״ד היה סבור כן ובאמת אין חשש דאין עליו אחריות הא׳ שעשה שלא כדין ואף עתה דש״ץ קורא יאמר הב׳ מה שקלקלת לתקן שאני לא אקרא פ״א למפרע ואם קרא הא׳ ב״פ בהתחלת הפרשה דליכא שום חשש כ״א מהשני בנכנסים והב׳ הגורם שיטעו בראשון אפשר דולג הב׳ ועא״ר א׳ ומ״מ לדינא אין דולג כה״ג כמ״ש המ״א טעות לא שכיחא ה״ה כה״ג וכל דאפשר אין דולג. עמ״ש באות שאח״ז אי״ה. עמ״ש בקמ״ו ובס״ס זה: