פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלז:יג

אינו עמ״א הניח הנחה קיימת דאין עולה ממנין ולא כתב אסור ש״מ דמותר לגמרי (ומ״ש באות י״ב דלכתחלה לא היינו בעולה ממנין ואפשר אפי׳ פסוק א׳ למפרע לא) וברפ״ג ס״ב הר״ב הגיה וי״א דשם מבורר משא״כ רק משמעות והנה בשקלים שחל בואתה תצוה (לדידן א״א לחול כ״א בפשוטה במשפטים ומעוברת ויקהל פקודי לבוש תרפ״ה ס״ו) אמרי׳ במגילה ל׳ א׳ אביי אמר ו׳ עד לכפר על נפשותיכם והז׳ מפטיר מכי תשא דאי ששי עד כי תשא יאמרו שהשביעי גמר הסדרא שיאמרו דעד לכפר סיום הסדרא ולא יהיה היכר לפרשת שקלים כ״ה שם (היינו ע״ה שא״י כ״כ) ויש ג׳ קושיות א׳ יקראו ז׳ עד לכפר והשמיני מפטיר שמותר להוסיף עוד ב׳ קושיות הקשה המ״א א׳ יוסיפו למפטיר ג׳ פסוקים ותי׳ דסליק ענינא. עוד הקשה יקרא הששי עוד ג״פ בכי תשא (משום הנכנסים) ויחזור המפטיר אותן ג׳ פסוקים ויהיה היכר ותי׳ כיון דאין איסור יאמרו דהסדרא מסיים לכפר כו׳ וכ״ת לכתחלה אין עושין כן כמ״ש באות י״ב ואפי׳ לקרות קצת מה שקרא הא׳ אין עושין וראיה מדולג בר״ח פ״א אי לאו דוחק אין עושין כן מ״מ בין לכתחילה ודיעבד לא יהיה היכר. והשתא קושיא א׳ ג״כ מתורץ דאי יקראו ז׳ עד לכפר והח׳ מכי תשא אין היכר לפ׳ שקלים מידי דהוי אש״ת לקמן רפ״ב דאין איסור כל שאין עולה ממנין ויאמר הסדרא מסיימת לכפר משא״כ הששי יש היכרא דבעלמא אסור שהרי השביעי עולה ממנין וקרא מה שכבר קראו כו׳ ש״מ לפ׳ שקלים הוא:

אם קראו לששי עד סוף הסדרא צ״ע אם יקרא שביעי להשלים כי שמא כה״ג לא מיקרי לא אפשר דע״י פשיעה או שוגג קרוב למזיד לא מיקרי לא אפשר וא״כ אסור לקרות מה שכבר קראו שוב ראיתי דיקרא שביעי ממ״נ ברכה לבטלה ליכא דמותר לקרות מה שקראו כבר ואפשר לא אפשר מיקרי ועולה והבן וע׳ בחידושי מגילה ועט״ז ותכ״ג א׳ ואי״ה בקל״ח בט״ז ומ״א אבאר עוד שוב ראיתי שאין מפורש ברפ״ב ס״ו קראו לששי המפטיר עולה: