פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלה:י

אבל עמ״א כתב בקוצר דבב׳ הפירושים לקולא לל״א ראשון יכול רק בג״ד לא וכ״ה דעת הר״מ ז״ל בפי״ב מה״ת הי״ט כתב אין כהן יקרא לישראל ולא עולה אחריו לוי כלל בנ״ד וממלת אחריו הא ראשון עולה וכ״מ בש״ע וז״ש הר״ב אבל א׳ יכו״ל לעלות והיינו בשוין יכו״ל איזה שירצה דמכתובות (כ״ה ב) אין ראיה לפ״ז ומריב״ל ל״ד שוין ממש כמ״ש בט״ז אות וי״ו ובלוי גדול פשיטא לוי קודם הא ישראל גדול הכריע כט״ז דאין הלוי עולה תחלה ולא כלל אח״כ. והנה המחבר השמיט מלת כל״ל מלשון הר״מ ז״ל וא״י למה וכ״ש לט״ז אות ו׳ להמחבר לא יעלה הלוי אבג״ד אבל להמ״א י״ל כי אחריו מורה כל״ל לא אפי׳ ג״ד ואמנם הוסיף הר״מ ז״ל מלת כל״ל הן בשוין הן בלוי פחות מישראל אפ״ה לא יעלה הלוי ומשמע בשוין עולה ישראל תחלה אבל המחבר לא רצה לפסוק כן בשוין אלא בשוין הלוי קודם בדווקא וב״ש בלוי גדול רק בלוי פחות ישראל עולה תחלה ולא יעלה אחריו לוי וא״צ למלת כלל דאי בשוין אין ישראל עולה תחלה רק לוי ראשון זהו מה שרצינו לבאר בכאן. ועט״ז ו׳. ומ״ש ססי״א אולי לאות ך׳ בסי״ב: