פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלה:ט

ועומד עמ״א ועמ״ש אי״ה באות י״א. כתב הפר״ח אם קרא ישראל בהיתר ואח״כ בא כהן אותו ישראל עולה למנין שבעה אבל אם היה כהן בב״ה ובטעות קראו לישראל אין עולה למנין שבעה וקורא כהן לוי ומשלימין לז׳ והוכיח כן מגיטין נ״ט ב׳ רש״י ד״ה ולמאן דעולה למנין שבעה. וסבור הייתי לומר או דפריך למ״ד כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וודאי אי קרא ישראל במקום כהן והיה בבית הכנסת אין כלום וצריך הכהן לקרוא ראשון ומשא״כ למ״ד מהני (וכפי הנראה אין ברור הלכה כמאן אי מהני או לאו ועח״מ סימן ר״ז ור״ח בסמ״ע ובי״ד מזה) או אף כמ״ד לא מהני י״ל בד״ת הא בדרבנן מהני ופלוגתא היא אי ד״ת הוי או אסמכתא עמ״א ר״א אות ד׳ ועיין סמ״ע שם ואמנם נראה דוודאי ליושבים שם שפיר הא חזי כו׳ משא״כ למאי דמסיק משום הנכנסין וה״ה נכנסין ויוצאין א״כ בקרא ישראל בטעות והיה כהן בבהכ״נ לא יעלה כהן אחריו דאיכא יותר פגם שיאמר פגום הוא שקרא אחר ישראל עמ״א אות י״ב דכאן שייך פגם שני בכל ענין (עפר״ח לקמן סובר פגם שני אין חשש כ״כ ושם יבואר אי״ה) ובשבת ג״כ יקראו אח״כ ישראלים וכ״ש בחול שאין להוסיף דפשיטא דיעשה כן ואי״ה בט״ז ח׳ ומ״א י״ב יבואר עוד וכאן אין להאריך ומלשון הש״ע בס״ו נכנס כהן כו׳ ובלוי שהיה בביה״כ ולא כתב כהן או לוי כו׳ ובלבוש כ׳ נכנס כהן וכן לוי שנכנס או הוה ולא ידע יראה כפר״ח דבכהן כה״ג אין עולה ממנין. ומ״מ לדינא נראה כמ״ש: