פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם יג:א

מותר עמ״א והוא מר״מ ז״ל פי״ט שבת ה״ך ועיין מ״מ שם שיש שסובר טעם היתר ציצית בשבת ברה״ר משום דחיית עשה לל״ת אמרו הר״מ שאין עשה שאין בה כרת דוחה שבת ומשמע שאלו היה כרת היה דוחה שבת והא שבת עשה ול״ת שיש כרת אלא רבותא קאמר דאין כרת אפילו ל״ת שיש כרת אפי׳ ל״ת לבד אין דוחה ע׳ מהרש״א ומהרש״ל ביבמות בשיטה עליה ותוס׳ זבחים ל״ג ב׳ ד״ה לענין מלקות ובס׳ ש״ה הארכתי: