פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קכח:נה

שתה עמ״א תוכן כוונתו דבתענית כ״ו ב׳ שיכור מנלן מנזיר ולא אמר בקצרה משירות אלא לומר שאר משקין שרי (דלא כט״ז ל״ה) ואסמכתא לקולא (וא״נ היקישא עדיף מסמוכין וע׳ תוס׳ יבמות ד׳ בזה והיקישא בפסוק א׳ וסמוכין בתרי קראי) והר״מ ז״ל פט״ו מה״ת הג״ד נקיט היקישא (עלח״מ שם בזה) אפ״ה כפל ושילש דוקא יין ולא שאר משקין א״כ שאר משקין מותר הא שכרותו של לוט הרי הוא כשוטה ואין נ״כ הא לא הגיע לכלל זה שרי לנ״כ. ועיין פרישה כתב שכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך הוי הגיע לשכרותו של לוט וצ״ע דלא משמע כן בכל דוכתא ובקפ״ה ס״ה שכור שא״י לדבר לפני המלך ספק אם צריך לחזור ולברך ברהמ״ז ושכרותו של לוט פשיטא דחוזר ומברך לאחר שיפיג יינו כ״ז שלא נתעכל המזון ועיין אה״ע סי׳ מ״ד ס״ג וקכ״א ס״א יע״ש בח״מ וב״ש: