פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קכח:ב

כשקורא עמ״א וכ״כ באות ל׳ יע״ש ומה״ט ניחא חזן בסעי׳ כ״ב יע״ש ולשיטותיה באות ד׳ כאן והנה י״ל כהב״ח באות ד׳ וחזן נמי כשקרא כהנים אין כוונתו עליו רק לאותם הראויים ממש שעקרו בעבודה ואה״נ אם אומר בפירוש שיעלה אע״פ שלא עקר רגליו עובר בעשה ועא״ר אות ט״ז בתשו׳ מהר״מ מינ״ץ נסתפק אם לא עקר רגליו ואמרו לו צריך לעלות יע״ש ועיין קצ״א א׳ והנה להרבה פוסקים שם אין כח ביד חז״ל כה״ג (דלית סייג ונדר ד״ת כלל) ושם אין מנין הברכות מ״ה יע״ש ואף אם נאמר דיש כח והעמידו דבריהם במקום תורה בסייג וגדר כמו הזאה בז׳ בשבת בע״פ דלית בעידנא משא״כ כאן ובשלמא בפסולי דרבנן י״ל ל״ש דחייה דפסול הוא מדרבנן כשלא עקר ברצה והדברים ארוכים ואי״ה בפתיחה כוללת ופתיחה לברכות אבאר עוד: