פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם יב:ג

שנפסק כו׳ עמ״א עשה כלומר דמלת כו׳ מיותר דהול״ל ואם לא נשאר כ״ע אפילו חוט א׳ שנפסק פסול אלא דבב״י מסופק אם נשתייר בשני ראשין ע״י צירוף כ״ע והניח בספק לז״א דנפסק כולו ודאי פסול ובצירוף פסול מספק וכתב א״ר אות ב׳ אפילו יש ס״ס שמא לאו חוט א׳ הוא ושמא מצטרפין יע״ש ומשמע נמי בנשתייר כ״ע כל חוט בפ״ע נמי הכין הוא עיין אות ב׳ וא״י למה החמירו כ״כ ואפשר ציצית מצויין הם: