פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם י:ז

וטוב עמ״א. ב׳ פירושים בב״ח ולשון פוטר דאמר ר״ש היינו לת״ק אם הטיל בפשוטות וכפלה חייב להטיל בכפל ב׳ ציצית ור״ש פוטר ודי בפשוטות ותפרה חייב ולא יועילנה הפשוטות וע׳ תוס׳ מנחות ל״ז ב׳ ד״ה האי משמע כב״י. והא דאמר זיל רמי לה כי רבה בר רב הונא רמי בכפולים ב׳ ומצד הב׳ ב׳ אמר דהלכה כר״ש ורמי ד׳ בפשוטות. (אמר הכותב רש״י מנחות ל״ז ב׳ פירש פי׳ א׳ צרייה כפל טלית וקשרן חייטיה כפל טלית וחייטיה והקשה על פי׳ א׳ ממ״א א׳ י״ל ע״ש שיטת רבינו שמחה בהגמ״י פ״ג אות ב׳ דבצרייה לא עשה כלום ופטורה וה״ה אינך צרייה וחייטיה לא עשה כלום ופטורה לגמרי ומיירי בארוך מאוד שא״א ללבוש כן כלל כפי׳ נ״י ולקמן בראוי כך והבן. ורש״י נד מפי׳ א׳ לגמרי ואמאי לא פירש צרייה כפי׳ א׳ וחייטיה כפי׳ ב׳ וא״ש טפי דלפי׳ הב׳ רב דימי פליג ארב משרשיא והול״ל רב דיטי אמר ומיירי בארוך מאוד אלא דאזיל לשיטתיה דבעלת ה׳ חייבת ומפרש לאינך כן והבן). והנך רואה כוונת אדונינו המ״א ז״ל כי הע״ש הביאו א״ר ז׳ הקשה דבלא ברכה הא אסור בלא ציצית למר בעינן כפולות ולמר פשוטות די״ל דיעשה שם ציצית ד׳ בפשוטות וב׳ בכפל וב״ת ליכא כל שעושה משום ספק הלכה כמאן ליכא בל תוסיף עיין עירובין ק״א תוס׳ ד״ה ינתנו ובלולב והדס כו׳ והדברים ארוכים אין מקומם פה ולכן הקשה דהיה להר״ם לבאר איך נעביד ע״כ צריך ליזהר שלא לעשות כלל כפילה כ״א בתפרה מרוח אחת שפיר דמי. להטיל ציצית בכפל. באר הגולה ו׳ ט״ס וצ״ל מ״א א׳ ח׳ מ״ב יע״ש עיין לקמן ב״י ס״ס י״א: