פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם י:ו

ג׳ ציצית עמ״א. העתיק דברי הלבוש ומ״ש קודם שהתיר הקשר הוא קשר אחר החוליא עסי׳ י״א בט״ז י״ד ומ״א י״ט דקשר הסמוך לכנף עם החוליא שעושין כרוך בעלמא אין מתקיים עד שיקשור ב׳ קשרים אח״כ וכל שאין נדיל עם הקשר לאו ציצית הם וא״כ כל שהתיר הקשר עם חוליא אע״פ שנשאר ב׳ קשרים בכנף לאו עשייה כלל ולא נקרא תולמ״ה ושם יבואר יותר אי״ה. ומ״ש למה לי להתיר ציצית הנעשים בכשרות עא״ר אות ה׳ מזה. והנה בסוכה כה״ג שהניח מקצת סכך בפיסול שלא פתח הגג (יע״ש בסי׳ תרכ״ו) ומקצת בכשרות י״ל להלבוש נמי צריך אח״כ להסיר כל הסכך וי״ל דל״ד דכאן א״א אא״כ מתיר הפסולים דאי יטיל עוד ציצית כשרים י״ל אפי׳ נימא ד״ת אין עובר ב״ת דראשונים פסולים הם מדרבנן אסור וא״כ הוה כאלו צריך עשייה מחדש ומיקרי תולמ״ה משא״כ התם ואי״ה שם יבואר בסימן תרכ״ו מזה וכאן אין להאריך: