פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יג:ב:א

מתני' העושה שני בתי נירין. כדפרישית לעיל בפ' כלל גדול שהן ממיני הסירוג שעשויין כעין בתים בתים ויש שעושין מן הנירין הן חוטין ויש כחבלים ויש שעושין זה בקירוס והוא מין סיב לח ורך וכיוצא בו ובין בנפה ובין בכברה ובין בסל שכך דרך לסרגן לאלו ולעשות בהן כעין בתים והן החלל שבין הסירוג ובאיזה מהן הן קטנים ובאיזה מהן יותר גדולים מעט חייב:

התופר שתי תפירות וכו'. הא כבר תני לה לעיל באבות מלאכות אלא משום דקבעי למיתני במתני' דלקמן הקורע בחמתו וכו' לפטורא הדר תני להא לחיובא כלו' דדוקא בקורע על מנת לתפור יותר יפה וכה"ג מתקן הוא. אבל בהא דלקמן מקלקל הוא: