פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים א:ח:ז

ואתון אמרין וכו'. כלומר דהדר והקשה ר"י לחברייא קושיא אחריתי ואסוף דבריהם קאי הקושיא דאתון אמרין חבית הראשונה היא דכר' יוסי ולית ר' מאיר מודה בה וחבית השניה כר"מ ולית ר"י מודה בה ומי מצית לאוקמי הך דחבית שנשברה בגת העליונ' כר"מ והתני בברייתא עלה. וכצ"ל בד"א בבור שאין בו כדי להעלות אבל בבור שיש בה כדי להעלות אפי' כל שהוא אסור לטמאות. ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. כלומר אם אין בחולין שבבור שתחת הגת כדי להעלות את התרומה כשתפול לתוכו שהחולין הן פחות ממאה נגד התרומה בהא פליג ר' יהושע וקסבר מותר לטמאות אותה ביד כדי להציל את החולין אבל אם יש בחולין כדי להעלות את התרומה אסור לטמא אותה ביד אפילו כל שהוא:

ואין כר"מ היא בור שיש בו וכו' אסור לטמאות. בתמיה כלומר ואי כר' מאיר מוקמית לה הא לדידיה לעולם מותר לטמאות את התרומה ביד היכא דבלאו הכי הולכת לאיבוד כדקאמר במתני' דידן ומאי האי דמחלק בברייתא אליבא דר' יהושע הא לדידכו יליף ר"מ מדברי ר' יהושע דלעולם בגוונא שהולכת התרומה לאיבוד מותר לטמא אותה ביד:

ועוד. קשיא לדידכו דאמריתו דלית ר' ייסי מודה בחבית שניה מן הדא דתנינן א"ל ר' יוסי אינה היא המדה כלומר לא דמיא האי דתרומה בע"פ להא דר' יהושע בתרומות והיינו ע"כ דר' יהושע בחבית שניה וא"כ מכלל דר' יוסי מודה בה דהא לית בר נש אמר אינה היא המידה אלא אם מודה בהאי קדמייתא והיינו מה דמדמה ר"מ לחבית שניה דתרומות אליבא דר' יהושע והשתא קשיא דאמריתו דלית ר' יוסי מודה להאי דחבית שניה אליבא דר' יהושע:

מאי כדין. השתא מפרש לה ומ"ט דר' יוסי דקאמר אינה היא המידה משום דשאני תמן בתרומו' כדי לחוס על נכסיהון של ישראל שאם תפול התרומה לתוך החולין טמאין תטמא התרומה ותדמע החולין ויפסיד הכל דלא חזי ליה אפילו בימי טומאתו מחמת התרומה שבתוכן אבל הכא בתרומה בע"פ מה אית לך איזה הפסד ולפיכך קאמר ר' יוסי אינה היא המידה:

אפי' הכא וכו'. כלומר דפריך הכא נמי איכא הפסד ממון שהוא צריך עצים לשרוף לכל אחת בפ"ע:

ומשני להפסד מרובה הוא דחששו ולהפסד מועט לא חששו חכמים ומ"מ קשיא לחברייא כדאמרן:

אמר ר' יוסי כר בון תיפתר אליבא דחברייא דהאי מדבריהם דר"מ במתני' כמ"ד מדברי ר"ע ור"ח סגן הכהנים והשתא לית ש"מ כלום דתיקשי לחברייא מהאי דר' יוסי דקאמר אינה היא המדה דעל מילתא אחריתא הוא וכדקתני בתוספתא א"ל ר' יוסי אין הנדון דומה לראיה וכו' דהתם בדר"ת שניהן טמאין הן ולר"ע זה פסול וזה טמא אבל הכא היאך נשרוף הטהורה עם הטמאה. וחברייא דקאמרי חבית שניה כר"מ ולא כר' יוסי הכי הוא דקאמרי דסברת ר' יהושע כר"מ דכל היכא דהולכת לאיבוד אין חוששין לטמא אותה ביד ולא כרבי יוסי דשמעי' לדידיה דאפילו בכהאי גוונא אסור לטמא ביד: