פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ד:ד:ו
Penei Moshe on Yerushalmi Nazir 4:4:6 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nazir 4:4:6) · פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן. בפ"ב דשקלים מותר נזירים לנזירים אם גבו מעות לקרבנות נזירים ונתותרו יביאו מהן קרבנות נזירים אחרים:
מותר נזיר. אם נזיר אחד הפריש מעות לקרבנותיו ונתותרו המותר לנדבה לקיץ המזבח:
והוא שקרבה חטאתו בסוף. הא דאמרינן מותר נזיר לנדבה בשקרב עולתו ושלמיו בתחלה וחטאתו לבסוף ונתותר בהא הוי כמותר חטאת וקי"ל מותר חטאת לנדבה כדתנן שם אבל אם קרבו שלמיו בסוף ונתותר מהמעות הוי כמותר שלמים ותנינן התם מותר שלמים לשלמים:
רבי זעירא. אמר אפילו קרבו שלמיו לבסוף הואיל וחטאת נמי קרבה מהן דהלכה אחת היא בנזיר הל"מ שתהא מותרו נדבה:
מתניתא. ברייתא דתני כוותיה דר"ז ותני כוותיה דרב חסדא:
כל שדמי חטאות מתות מעורבות ביניהן. כדתנן בפרק ג' דמעילה המפריש מעות לנזירותו ומת יפלו לנדבה דהלכה היא בנזיר הואיל וסתומין הן:
ואפילו הפריש דמי חטאות מתות מתוכן. לא אמרינן דהמותר דמי עולה ושלמים הן דמכיון שנתערבו בהן דמי חטאות מתחלה דין מעות סתומין להן ויפלו לנדבה והיינו כרבי זעירא:
אילו לחטאתי והשאר לנזירותי. לשאר קרבנות נזירותי לעולה ולשלמים ומת מועלין בכלן הואיל ואיכא דמי עולה ביניהן ואין מועלין במקצתן דאיכא למימר של שלמים הן ובשלמים ליכא מעילה לפני זריקת דמים:
ולא אמר ואם מת יפלו בנדבה. אלא דמי חטאת הולכין לים המלח והשאר חציין קרבין עולה וחציין שלמים משום דכשאמר אלו לחטאתי הוי כהפריש דמי חטאת מהן ולא נאמרה הלכה אלא כשדמי חטאת מעורבת ביניהן והיינו כרב חסדא דאמר אם קרבה החטאת בתחלה לא הוי כמותר חטאת: