פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר ד:ד:ז
Penei Moshe on Yerushalmi Nazir 4:4:7 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Nazir 4:4:7) · פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →מותר לחם נזיר. מה שנתותר מהלחם שמביא עם שלמיו ירקב:
ויאות. שפיר א"ר חסדא דהיכי ליעבד להקריבו בפ"ע א"א שאין לך לחם קרב בפ"ע ולהקריבו עם קרבן נזיר אחר אי אפשר שאין לך נזירות בלא לחם וזה הנזיר צריך להביא לחמו עם שלמיו ולפום כן ירקב:
סברין. בני הישיבה מימר הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו דין אחד להם ומותר נסכיו של נזיר נמי לאבוד אזלי:
מותר נסכיו קדשי קדשים אינון. והוו כמותר. חטאת ואשם דקי"ל בשקלים שם שמותרן יפלו לנדבה:
על דעתיה דרבי יוסי בר בון. דקאמר לרב חסדא מותר נסכיו יפלו לנדבה:
שלשתן אמרו דבר אחד. דכל מותר קדשי קדשים יפלו לנדבה:
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל שמעתי קול רב יהודה ששאל לשמואל רבו הפריש שקלו ומת מהו:
יפלו לנדבה. הואיל והשקלים באין לקרבנות ציבור וקדשי קדשים הן:
מותר עשירית האיפה שלו. כלומר ובהאי פלוגתא אשכחן לר"א דאמר נמי כרב חסדא מותר עשירית האיפה של כ"ג שהוא מקריב בכל יום וניתותר ואינו יכול לצרפה למחר: