פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ח

אם הכניעה סמוכה כו' או המדות כו' כלו' מי העיקר ומי הטפלים:

שיתנצלו ממדת האדנות שיהיה מופרש ומובדל ממדת האדנות:

כי משער המצטרף כו' מלה זאת נזכרת בדקדוק ובהגיון שאב ובן וכן אדון ועבד הם שמות מצטרפות כלו' שכל אחד מהם יצורף לשני ולא יתכן להמצא בלתו כי לא יקרא בשם אב אם אין לו בן או בן אם אין לו אב וכן אדון ועבד. וידוע בין המחברים שמקבוץ דברים אחדים שהם מסוג אחד יקרא אצלם שער כמו בספר הזה שקרא שם לכל קבוץ מפרטים שער ולז"א שדבר זה הוא משער המצטרף כלומר מכלל הדברים המצטרפים ומפרש בעצמו ענין הצירוף דהיינו אשר תתחייב מציאת כו' כמו שפירשתי:

איננו קודם את חבירו בשם שהאדון איננו נקרא בשם אדנות קודם שנקרא העבד בשם עבדות:

הגדולה מעטה הבורא כו' מעטה המ"ם בפת"ח והטי"ת בסגו"ל והוא לשון לבוש כמו והוא עוטה מעיל ובפיוט מעטהו קנאה ומי שיכנס אל המלך עוטה ומלובש במעטה המלך בודאי יהדפנו המלך בחמת רוחו ומביא ראיה שהגדולה היא מעטה הבורא שנאמר ה' מלך גאות לבש:

ואין מדה טובה כו' שלא יתכן ליחס שום מדה טיבה לבר ישראל המאמין קודם שיפרע חובתו כלומר שלא יצדק ליחס לו שום יתרון מן היתרונות קודם שיצא ידי חובתו בעבודה המחוייבת:

ולא תתקיים לו החובה גרסי' שאם אין ציור עבדותו קבועה בלבו למה יתחייב בעבודה:

ולא תתכן ממנו העבדות גרסי':

אלא באומן כניעתו כו' כלו' בהרגילו עצמו בכניעה ושפלות כו' ואחר שאין שום יתרון מדה טובה לאדם קודם פריעת חובתו והחובה תלויה בציור העבדות והעבדות תלויה בכניעה הרי לך שהכניעה היא קודמת לכל המדות וכולם סמוכות ונגררות אחריה ואמר כניעתו ושפלותו שחותו וכניעתו, כניעתו מפני רוממותו ית' ושפלותו מפני טובותיו ושניהם בלב ושחותו בפועל:

והיא ראש ותחלה ראש בחשיבות כמו בשמים ראש ותחלה בזמן:

ויכנעו עמי כו' ואח"כ ויתפללו ויבקשו פני שהוא התשובה:

נכנעו לא אשחיתם אחר שנכנעו לא אשחיתם כי הכניעה היא התחלה לתשובה וההתחלה חצי הכל ובודאי יגמרו תשובתם: