פת לחם, שער שישי - שער הכניעה ז

יגביר הסבל יגביר מדת הסבלנות:

וירצה בגזירת הבורא יקבל ברצון גזירת הבורא:

יבז למשכחו עליה פי' יבזה השבח ששבחהו:

ותהיה נקלה כו' הטובה שעשה תהיה קלה בנפשו כלומר במחשבתו וקטנה בעיניו ואמר קלה באיכות וקטנה בכמות:

כניצוץ מן האש בים כמו ניצוץ מן האש נגד מי הים שבודאי ברגע אחד יגבר שטף המון המים ויכבה אותו כן תכבה הטובה הזאת בהמון עונותיו:

מפגעי ההפסד כו' היינו הפסד שבטוב מניה וביה כמו שנמצא בדברי המחבר שבכל דבר יש דברים מפסידים אותו:

ולא ישיבנה עלי כו' כי כשאין המנחה מקובלת למלך הוא מחזיר אותה למביאה ואולי בחזקת כעסו ישליכנה בפניו וז"א ישיבנה עלי או ישליכנה בפני:

מי בקש זאת כו' היינו החלוקה הראשונה שאינה מקובלת ועל השניה מביא פסוק לא תוסיפו וסיפיה דקרא קטורת תועבה היא לי והדבר המתועב הוא מושלך כנצר נתעב:

בקצורי במה שאני חייב כו' די לי מה שאני מקצר במה שאני חייב בו לבורא:

ועון השבח במה שלא עשיתי שגם זה נחשב לעון כמאמרם ז"ל בהספד נפרעים מן החיים ומהמתים:

כי יודע כו' הוא מוסב על מה שאמר עון קצורי:

ואם יזכור ברעה כו' אם יזכור זולתו עליו איזה רעה שעשה:

להגלות ממנה ולזכות עצמו על עונות שבין אדם למקום אמר להנקות ממנה ועל מה שעשה עול לאחד מבני אדם אמר לזכות עצמו כלומר להראות שהוא זכאי נגד פלוני:

ואל ישתדל להכלים כו' ואל יאשימנו כו' לא ישתדל למצא אמתלאות לזכות עצמו ולהכלים המספר אח"כ ואמר להכלים בפניו ואל יאשימנו שלא בפניו:

ומה שעור כו' מה קטץ שיעור הגנות שהשקפת וידעת נגד הגנות הרב שיש בי במה שאינך יודע:

אשר האריך לי הבורא כו' האריך לי זמן הסתרו גנותי:

רוע מעשי ועונותי רוע מעשי בשגיאות רבות ועונותי במזידים:

אזי ברחו ורחקו מעל גבולי שלא ילכדו בעונשי כי אוי לרשע ואוי לשכנו ומביא דברי המשורר לראיה שיש לאדם לפרסם שהוא חוטא ואע"פ שאמרו ז"ל חציף עלי מאן דמפרסם חטאיה היינו לפרט אותם בפרטות אבל להודיע בסתם שהוא חוטא הוא נכון:

אין מן התימא כו' כלומר באמת אני מוצל ונקי מזה הדבר כי הצילני בוראי ממנו מעשותו וראוי לך להאמין זה שאף שאינני כדאי שיטפל כביכול בהצלתי אעפ"כ אין זה תימא נגד רוב טובותיו ית' עלי אך זהו תימא שהסתגר עלי בדברים אחרים מגונים שעשיתי כו':

ולא תרגיש לא תרגיש באבדם:

הגיעני כלומר ספרו לי:

וגמלתיך בזה כלו' שלמתי גמולך במנחה זאת:

והשב לשכנינו כו' חרפתם כו' כוונתו ע"פ הגמרא שכל המצר לישראל או מי שמתקומם עליהם הוא כאלו הוא מתקומם נגדו ית' שנאמר כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך כו' על עמך יערימו סוד והובא ברש"י ז"ל לכן מה שאמר בכאן חרפתם אשר חרפוך הכוונה על המחרפים את ישראל ובקש דהמע"ה שעבור זה ישובו המון עונות ישראל אל חיק האומות המחרפים אותם כי שבעתים הוא לשון רבים כמ"ש רש"י ז"ל ושאר מפרשים:

ועל זה הזהירנו כו' שאנו מוזהרים להשמר מאד מלדבר בגנות רעינו:

להתפאר בהם ולהתגאות בעבורם להתפאר בדבורם ולהתגאות בלבם:

וכבוד וטובת בני אדם שזה יהיה פרי גדולתו שכפי גדולתו יגדל ויכבד את רעיו וייטב להם:

ותאמן התי"ו בציר"י:

אם רוח המושל אם תענה רוח המושל לגדלך ולרומם אותך אעפ"כ מקומך הראשון בשפלות אל תנח:

ונותן דין כו' כלו' הוא מטיל על עצמו לקיים כפי דין ודת הבורא ית' בדבר שאין עליו שוטר ומושל מבני אדם להכריחו ע"ז וזה אומרו אע"פ שאין ביכולת לדין ע"ז:

אנחנו מעלנו ולולא הסכמתם מעצמם לקבל הדין לגרש נשיהם הנכריות מי היה מכריחם נזה שהרי בימים ההם אין מלך בישראל להכריח על קיום הדת ובודאי לא היה מלך פרס חושש להכריחם ע"ז:

יתקיימו סימני הכניעה כו' והשפלות כו' ותראה אמונת לבבם הכניעה מפני רוממותו ית' והשפלות מפני טובותיו ואז תרבה אמונת לבבו במעשה עבודתו: