פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ג

שידע גנות מעשהו כו' שידע בבירור שיש לו מעשים מגונים כי אם לא יזכור אותם ולא ידעם בבירור וממילא יהיה רק כמסופק בזה מחמת כי אדם אין צדיק וכו' או מחמת שגיאות מי יבין וז"א ויהיה מסתפק או שוגג שיחזיק עצמו בספק חוטא או בחוטא בשגיאות לא תתכן החרטה ממנו על החטא ולא יהיה מוכרח בדעתו לבקש מחילתו ית':

שידע בחיוב רוע מעשהו כו' שיכיר איך השכל מחייב שמעשיו רעים מאד ועיקר הבחינה הזאת שישים לב להכיר מהות ואיכות ערך הרעות הגדולות אשר פעל וגנותם הרב ונמצא שבחינה הראשונה היתה שטחית וזו פרטית ומבוארת על שבין אדם למקום אמר רוע מעשהו ועל שבין אדם לחבירו כמו הגניבה והחמם והעלמת עין מן העני ודומיהם אמר וגנותם שהם מגונים מצד השכל האנושי:

מעשהו רע ומפעלו אינו טוב מעשהו רע בפועל רע ומפעלו אינו טוב בעשה טוב:

תנאי התשובה שיש תנאים פרטים בתשובה שהם קשים על האדם ויתבארו לקמן:

ודינו בו כו' הוא דן את עצמו בשוגג:

ואמתלאותיו הוא מרחיב בעצמו אמתלאות להצדיק עצמו:

בחיוב הגמול כו' שהשכל מחייב בודאי שיקבל גמול על מעשהו:

כי אחרי שובי כו' וסיפיה ואחרי הודעי ספקתי על ירך כלו' אחרי שנודע לי הגמול הערוך ומוכן לי:

העלם ולא שכחה ולא הנחה שלשה אלה הם נופלים בחיק מלך ב"ו דהיינו או שחטאו נעלם ממנו מעקרו או שע"י רוב עניניו ישכח ממנו דבר זה או שהוא מניח אותו עד שיפנה משאר טרדותיו ואולי לא יפנה משא"כ אצלו ית':

כי הוא מופקר ברי"ש גרסי' לשון הפקר:

ומפני איחור עונשו כו' כלו' ע"י שהעונש מתאחר נדמה לו שכן יאבד:

אופן רפואת מדוהו כו' התשובה היא רפואה למדוה הנפש שנדוית ונחלית כבר והיא דרך לבא על ידה על הארוכה מרוע מעשהו כלו' להסיר הקנין הרע הנקנה בו בהרגל דהיינו תשוקת הרע שלא יעשה להבא מעשים רעים ושני אלו הם נגד החרטה ועזיבת החטא והבן:

מרוע מעשהו וגנות מפעלו רוע מעשהו בפועל רע וגנות מפעלו במדות מגונות או שהם ב' חלוקות הנקראים חוקים ומשפטים:

יתקן טעותו בפועל רע וישיב אבידתו אבידת זמנו בשלילת הטוב:

פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים כלומר על כרחנו ישארו עלינו עד שנמוק בם כלו' נכלה ונאבד בם:

ובמות הרשע וסיפיה כי אם בשוב רשע: גמול הצדקה הגמול על מעשי הצדקה עם צערה כלומר נגד הצער שמצטערים בה:

בעוה"ז ובעוה"ב מוסב על הגמול:

והסכמתו לסור ממנו וכו' דע שכל הסכמה הוא ל' חסימה והסגר בדעת האדם שיהיה כך בבל ישונה: