פת לחם, שער שביעי - שער התשובה ד

כמו שכתוב מי יודע ישוב ונחם מביא ראוה על צורך החרטה ממלת ונחם:

אות על בירור אמונתו כו' שאל"כ אע"פ שהוא מתחרט על מה שהתחיל בגנות לפי שהוא מכיר גנות מעשהו אולם אחרי שכבר נתגנה והורגל בכך לא היה עוזבו אם לא שהוא מתירא מן העונש העתיד:

יעזוב רשע כו' וסיפיה וישוב אל ה' וירחמהו כלומר ירחם עליו ולא יענשהו:

קצפתי ואכהו וסיפיה וילך שובב בדרך לבו מלת שובב מורה על ההתמדה בחטא מחמת הרגל ובל"א פערווילדעט:

ידיעתו ברוע מעשהו וגודל חטאו כלומר איכות גודל החטא: