פרשת דרכים צט

והנך ברעתך, כלומר כל שחברו נענש על ידו נקרא רע דכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ומדלא טוב רע מיקרי ואין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה. וזהו שסיים כי איש דמים אתה כלו' תדע למה אני אומר לך והנך ברעתך לפי שאיש דמים אתה שהיית סיבה שנהרנו אחימלך וכל ביתו, וכמו שכתבנו

ובזה יש ליישב קצת פסוקים במלכים א' (סי' ב') ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב ה' את רעתך בראשך והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני ה'. ועיין מ"ש בזה לעיל בדרך דוד יעו"ש. ויש לדקדק במה שאמר אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי, דמאי קאמר אשר ידע לבבך דמשמע שדבריו של שמעי היו בהסתר והלא בקולי קולות לעיני כל העם חרף את דוד וראיתי לרד"ק שכתב אשר ידע לבבך אע"פ שראו רבים ושמעו מה שעשית לדוד אבי אתה בעצמך תדע מחשבתך הרעה שהיית חישב עליו יותר ממה שאמרת בפיך עכ"ד. ולא ידעתי מהו הרעה שהיה חושב עליו יותר ממה שאמר בקול רם צא צא איש הדמים ואיש הבליעל. עוד יש לדקדק במה שאמר והשיב ה' את רעתך בראשך ותרגם יונתן ויתיב ה' ית בשתך ברישך, וס"ל שהוא עבר במקום עתיד והכוונה שקללו שלמה שישיב ה' את רעתו בראשו. ולא ידעתי טעם לדברים הללו דמאחר שהסכימה דעתו של שלמה להרוג את שמעי מה לו לקללו שישיב ה' את רעתו בראשו וכבר השיב ה' את רעתו מאחר שנהרג על ידו. עוד יש לדקדק במה שאמר וכסא דוד יהיה נכון לפני ה' דהא לפני ה' מיותר ובאומרו וכסא דוד יהיה נכון די, דפשיטא שהוא לפני ה' דמלא כל הארץ כבודו

ונראה דכוונת שלמה היא שאמר לו לשמעי דמלבד מה שחרף לדוד בפרהסיא ואמר לו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל עוד רמז לו בסתר דברים רעים והוא מה שאמר לו והנך ברעתך, שרצה לומר לו שנענש אחימלך על ידו וכל שחברו נענש על ידו נקרא רע ואין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, וזה הוא יותר חרוף וגדוף ממה שאמר בפה איש הדמים ואיש הבליעל. ולזה אמר לו אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי, שרצה להסב על דוד ברמז תאר זה דרע, ולזה אמר לו שישיב לו ה' גמולו בראשו והשיב ה' את רעתך בראשך, דמה שחשב שמעי להסב על דוד תאר זה דרע ישיב ה' על ראש שמעי, וכסא דוד יהיה נכון לפני ה' כלומר דלפי מה שחשבת בלבך להסב על ראש דוד תאר זה דרע וממילא אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, אדרבה כסא דוד יהיה נכון לפני ה' לפני ולפנים במחנה שכינה

ובזה יובן מאמר נער נבל שאמר לאביגיל הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדוננו וגו' והאנשים טובים לנו מאד, והתחיל לספר בשבח אנשי דוד ואח"כ סיים דבריו ואמר ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדוננו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו ע"כ הנה בדברים הללו שאמר והוא בן בליעל באו דבריו סתומים להיכא קאי תאר זה דבן בליעל, ורש"י פירש דקאי על נבל כלו' ואדוננו "בן בליעל מהיותי דובר אליו מה שאני אומר אליך כי יקצוף עלינו ע"כ. ולא ידעתי לאיזה תבלית קראו לרבם המססופפים בצל קורתו בן בליעל, היה לו לומר בקיצור ואדוננו לא ישמע אלי מה שאני דובר אלך. וראיתי לרד"ק שכתב ויתכן לפרשו על דוד כלומר דוד בן בליעל מדבר לאדוננו על הדבר הזה אלא יבא ויכלה הכל עם חילו. וגם בזה לא מצאתי קורת רוח דמי התיר להם לקרוא לאדוננו דוד בן בליעל ח"ו והוא הפך בזכותו ואמר חומה היו עלינו וגו' ולאיזה תכלית בא עכשיו לחרפו ולקרותו בן בליעל. ונראה שהכונה היא שהנער הזה היה סבור שכל הטענה שהיה לו לנבל להציל עצמו מדין מורד במלכות הוא לומר שאף שנמשח ע"י שמואל מ"מ כיון שעדין שאול קיים אין לו דין מלך, אלא דלפי זה נמצא דדוד עשה שלא כדין במה שנשאל ע"י אחימלך באורים ותומים ונענש אחימלך על ידו וא"כ