פרשת דרכים צד

והנה אי אמרי' דמה שנצטרע דוד היה במלכו בחברון יתורצו השתי קושיות, דהיינו דבמלכים כתיב שמלך בחברון שבע שנים ובשמואל כתיב שמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים ואידך קושיא דאמאי כתיב בשמואל שמלך דוד ארבעים שנה הו"ל למימר שמלך ארבעים שנה וששה חדשים שכך הוא בפרטן, ובמה שתירצו שששה חדשים נצטרע במלכו בחברון יתיישב הכל, דמה שכתוב במלכים שמלך בחברון שבע שנים לא חשיב אותם ששה חדשים שנצטרע וכן מאי דכתיב בשמואל שארבעים שנה מלך דוד לא קא חשיב אותם ששה חדשים שנצטרע, אך אם נאמר דמה שנצטרע היה באותן הל"ג שנה שמלך על כל ישראל ניחא שיתישב קושית מאי דכתיב שארבעים שנה מלך, אך הקושיא האחרת מסתירת הפסוקים דבמלכים כתיב שמלך בחברון שבע שנים ובשמואל כתיב שמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים במקומה עומדת

וראיתי בירושלמי פרקא קמא דראש השנה וז"ל. כתיב והימים אשר מלך על כל ישראל ארבעים שנה וגו' וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלים מלך וגו' בכלל חסרים ובפרט יתרים ע"כ. מוכח מהכא דהקושיא היא באומרו ארבעים שנה דהו"ל למימר ארבעים שנה וששה חדשים והיינו דקאמר בכלל חסרים ובפרט יתרים, וזהו הלשון עצמו המוזכר בתלמוד שלנו, והתירוצים שנאמרו בירושלמי מוכח מנייהו שהחסרון הוא באותם הל"ג שנה שמלך בירושלים שהרי ר' יצחק בר קצצתא בשם ר' יונה אמר שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלים מנה אותן שלמות, הרי שהחסרון הוא באותן הל"ג שנה, וכן הוא דעת רשב"ן שם דאמר והיה כי ימלאו ימיך אמר לו הקב"ה דוד ימים מלאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסרים, וכן הוא דעת רב דאמר התם כל אותם ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט. וכן הוא דעת ר' יהודה ב"ר שלום דאמר כתיב כי ששה חדשים ישב שם יואב וכל ישראל, אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך אל תתגרו בם ובקשת להתגרות בהם חייך שאינם נמנים לך ע"כ. מכל הני מוכח שהקושיא היא על מאי דכתיב ארבעים שנה מלך דהו"ל למימר ארבעים שנה ומחצה. והתירוצים שנאמרו בזה הוא שהל"ג שנה שמלך בירושלים לא היו שלמות אלא ל"ב ומחצה או שאף שהיו שלמות לא נחשבו לו כי אם לל"ב ומחצה או משום שהיה בורח או משום שנתגרה באדום, וא"כ אף אנו נאמר דתלמודא דידן נמי כשהקשה כתיב והימים אשר מלך דוד וגו' וכתיב בחברון מלך וגו', הקושיא היא על מאי דכתיב ארבעים שנה מלך דהו"ל למימר ארבעים שנה ומחצה מלך שהרי זה הלשון עצמו הוא המוזכר בירושלמי ואמרו בכלל חסרים ובפרט יתרים, וא"כ כשתירצו בתלמודא דידן דששה חדשים נצטרע דוד היינו באותן ל"ג שנה שמלך בירושלים והיה על מעשה דבת שבע וכדאמרינן בפ"ב דיומא וכפשטא דאגדה דפרק חלק. באופן שדברי התוס' דפרק ב' דסנהדרין ודברי רש"י דפרק חלק צריכים תלמוד

וראיתי למהר"ש יפה ז"ל ביפה מראה שהקשה וז"ל, כתיב והימים אשר מלך, קשה למה הוצרך להזכיר האי קרא שהוא במלכים למרמי קראי אהדדי לא היה צריך להביא רק קראי דשמואל דכתיב בהו ארבעים שנה מלך בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים דקשו קראי אהדדי. וי"ל דמשום דפשיטא ליה דמצי לתרוצי דששה חדשים שאינם שנה לא חשיב בכלל דלא חשיב בכלל רק שנים שלמות להכי מייתי מדכתיב והימים דכיון דנחית למימר ימים הוה ליה למנקט אפי' החדשים שלא באו לכלל שנה דמכל מקום ימים נינהו ע"כ. ואע"ג דבמלכים לא כתיב שמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים כי אם שבע שנים הא לא קשיא ליה דכיון דלא כתיב הימים אשר מלך בחברון לא חשיב כי אם שנים שלמות אבל במספר הארבעים דכתיב ימים הוקשה לבעל המאמר דאמאי לא חשיב נמי החדשים. עוד כתב הרב וז"ל בשביל לחלוק כבוד לירושלים וא"ת ובמלכים ודברי הימים אמאי לא כתב לששה חדשים דחברון, מה תאמר דלגבי שבע שלמים לא חש להזכיר המעט