פרשת דרכים צג

מלכות ישראל היינו לפי שלא היתה סמוכה לחמש שנים ולא היה הבטול יחד ע"כ. וגם בזה קשה לי, דגם לרש"י קשה קושיא זו דאמאי לא חשיב חצי שנה זו בחשבון בטול מלכות ישראל דהיינו חמש שנים ראשונות משמת שאול עד שמלך איש בושת וחצי שנה משמת איש בשת עד שמלך דוד על כל ישראל. ומה שתירצו התוס' לדרכם יש לתרץ ג"כ אליבא דרש"י דלא חשיב אותה חצי שנה לפי שלא היתה סמוכה לה' שנים

עוד אני תמיה בדברי התוס' דמשמע מדבריהם דאותם ששה חדשים שנצטרע דוד היו בתוך אותן שבע שנים ומחצה שמלך בחברון ומהסוגיא דפ"ב דיומא (דף כ"ב) מוכח בהדיא דאותם ששה חדשים שנצטרע היו בשביל מעשה דבת שבע, דאמרינן התם איפרעו מיניה דאמר רב יהודה אמר רב ו' חדשים נצטרע דוד וכו', ומעשה דבת שבע היה זמן רב אחר שמלך על כל ישראל. נמצא שקושית הפסוקים, דבשמואל כתיב שמלך בחברון שבע שנים ומחצה ובמלכים כתיב שמלך בחברון שבע שנים, במקומה עומדת

הן אמת שראיתי בפ' חלק (דף קז) אמר רב יהודה אמר רב ו' חדשים נצטרע דוד וכו', ו' חדשים מנא לן דכתיב והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים וגו', וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים והני ששה חדשים לא קא חשיב ש"מ נצטרע ע"כ. ומפשטא דסוגיא משמע דהקושיא היא דבמלכים כתיב שמלך בחברון שבע שנים ובשמואל כתיב שמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים, ועל זה אמרו ש"מ דנצטרע, מכלל דס"ל שהששה חדשים שנצטרע היו באותם הימים שמלך בחברון. דליכא למימר דקושית הגמרא היא מדכתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה ועל זה הקשו דכיון דכתיב בשמואל שמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים הוה ליה למימר במלכים והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה וששה חדשים, שהרי בירושלים מלך ל"ג שנה, וכשתירצו ש"מ דנצטרע היינו באותם הל"ג שנה שמלך בירושלים. זה לא יתכן, חדא דנהי שתירצו לקושית דקא חשיב מ' שנה ולא חשיב מ' שנה וששה חדשים אכתי קשה דבשמואל כתיב דמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים ובמלכים כתיב דמלך בחברון שבע שנים ולא קא חשיב הששה חדשים. ועוד קשה דאם קושית הגמרא היא מחשבון הארבעים דאמאי לא קאמר שמלך מ' שנה וששה חדשים למה הביאו קרא דמלכים דוהימים אשר מלך דוד וגו', בקרא דשמואל סגי להקשות דכתיב בן שלשים שנה דוד במלכו וארבעים שנה מלך בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה, וכיון דבפרטן אתה מוצא ארבעים שנה וששה חדשים אמאי לא מני להו בכללן והוה ליה למימר וארבעים שנה וששה חדשים מלך, ולזה יתרץ שמע מינה דנצטרע, ומדהוצרכו להביא קרא דמלכים שמע מינה דקושית הגמרא דבמלכים כתיב דמלך בחברון שבע שנים ובשמואל כתיב דמלך בחברון שבע שנים וששה חדשים. והכי דייקי דברי רש"י ז"ל שכתב וז"ל בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים מדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היתה מלכותו שלמה שנצטרע אותם ששה חדשים ע"כ ופשט דבריו הוא דהקושיא היא משנות חברון ועל זה תירצו ש"מ דנצטרע. נמצא דמה שנצטרע דוד היה במלכו בחברון וכמ"ש התוס' בפ"ב דסנהדרין

ומ"מ קשה לי לדרך זה טובא, חדא דהתם בפרק חלק סמוך למאמר זה דרב יהודה אמר רב אמרו אמר לפניו רבש"ע מחול לי על אותו עון וכו' א"ל כל הכי ניטרוד ההוא גברא אמר לו קבל עליך יסורין קביל עליה, אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד. משמע דהצרעת היה בשביל שקבל עליו יסורין ומה שקבל עליו יסורין היה על אותו עון דבת שבע וא"כ ע"כ דהצרעת היתה באותם ל"ג שנה שמלך בירושלים. ועוד האומר בפרק חלק דששה חדשים נצטרע דוד הוא רב יהודה אמר רב ובפ"ב דיומא הכריעו דעל. עון דבת שבע איפרעו מגופיה מהא דרב יהודה אמר רב, הרי דס"ל דהצרעת היתה בשלש ושלשים שנה שמלך בירושלים. באופן שהדברים צריכים אצלי תלמוד: