פרשת דרכים צב

עד הלום, דהיינו המלכות, ותקטן עוד זאת בעיניך, כלומר הלא זה הדבר שזכיתני להיות מלך על ישראל מלתא זוטרתא היא דאיכא אחריתא כי רבה היא ותדבר גם אל בית. עבדך למרחוק, כלומר מזמן רחוק זכרתני אתך ואמרת אל תצר את מואב ואף שמן הדין היו חייבים מיתה הצלת אותם בשביל שתי פרידות כדרז"ל. וזאת תורת האדם כלומר אם מואבים היו חייבים מיתה בידי שמים אין כל חדש מה שנמנעת מלהורגם שכך היא המדה שהבן זוכה לאב, אמנם מאחר שהיו חייבים מיתה בידי אדם ועכ"ז ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק שנמנעת מלהורגם בעבורי, כגון זה גדול עד השמים חסדך

הנה מקום ליישב מאמר הפונה קדים ואשימה עיני עליו. שפירש"י למחות בשאול בהריגת נוב עיר הכהנים. וקשיא לי דאמאי לא פירש"י דמה שלא מיחה הוא במאי שהיה רודף שאול את דוד וכדאמרי' בפ' נגמר הדין מאי בור הסירה א"ר אבא בר כהנא בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג, יע"ש בפירש"י. תו קשיא לי אליבא דרש"י דהתם הקשו למ"ד מיחה מ"ט איענש, אר"נ בר יצחק ששהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה. ולא ידעתי אמאי לא תירצו דנענש מפני בור וסירה ודו"ק. ועיין ביפה מראה (פ"ק דפאה סי' ך') וס' יפה תאר פ' אמור (פנ"ו סי' ב') ופ' חקת (סי' י"ט) ופ' מסעי (פנ"ג). והנה לפי פירש"י כך הוא, שכשמת שאול תיכף מלך דוד בחברון על יהודה שבע שנים ומחצה ואח"כ מלך על כל ישראל ואלו השבע שנים ומחצה משמת שאול החמש שנים הראשונים היו ישראל בלא מלך כי לא המליכו ישראל את איש בשת אלא לאחר חמש שנים ממיתת שאול ושתי שנים מלך איש בשת כדכתיב ושתי שנים מלך ואחר ששה חדשים שמת איש בושת המליכו כל ישראל לדוד, נמצא שאבנר שהם מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה, דהיינו שתי שנים שמלך איש בשת וחצי שנה לאחר מיתת איש בושת עד שהמליכו כל ישראל לדוד. והתוס' הקשו על פי' רש"י שתי קושיות, חדא דלמה נענש אבנר בשביל חצי שנה דאחר מיתת איש בושת והלא קודם מיתת איש בושת חזר אבנר ונתאמץ להמליך את דוד כדכתיב וישלח אבנר מלאכים אל דוד וגו', ועוד דכיון דמשמת שאול עד חמש שנים עמדו בלא מלך ולא המליכו את דוד א"כ למה נענש אבנר במה שנתחזק אחרי כן להמליך את איש בושת. ומכח קושיות אלו כתבו דמשמת שאול עד שמלך איש בושת היתה חצי שנה ובאותם הימים נתחזק אבנר ודבר לכל ישראל להמליך לאיש בושת ומשמת איש בשת היתה מלכות ישראל בטלה חמש שנים עד שמלך דוד על כל ישראל. ולפי דבריהם ניחא שנענש אבנר על ששהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה, דהיינו חצי שנה אחר מיתת שאול שהיה מתחזק אבנר להמליך את איש בשת ושתי שנים שמלך איש בשת. עוד כתבו נמצאו שבע שנים ומחצה שמלך דוד בחברון כדכתיב בהדיא בשמואל ב' (סי' ב' וסי' ה) ואע"ג דבאידך קרא לא חשיב אלא שבע שנים והיינו במלכים (א' סי' ב') היינו לפי שנצטרע ע"כ

ולא ידעתי כוונתם במה שאמרו נמצאו שבע שנים ומחצה שמלך דוד בחברון, כאלו הוא דבר שנתחדש מפירושם, והלא לכל הפירושים מלך דוד בחברון שבע שנים ומחצה אלא דלרש"י סדרם כך הוא, חמש שנים דממיתת שאול עד שמלך איש בושת, ושתי שנים שמלך איש בושת וחצי שנה ממיתת איש בושת עד שהמליכו כל ישראל לדוד למלך, ולפי' התוס' סדרם כך הוא, חצי שנה ממיתת שאול עד שמלך איש בשת, ושתי שנים שמלך איש בושת וחמש שנים שהיתה בטלה מלכות ישראל, דהיינו משמת איש בושת עד שהמליכו כל ישראל לדוד, נמצא דלכל הפירושים מלך דוד בחברון שבע שנים ומחצה ולכל הפירושים תיכף שמת שאול מלך דוד בחברון. גם מה שכתבו אע"ג דבאידך קרא לא חשיב רק שבע שנים היינו לפי שנצטרע ע"כ. גם בזה לא ידעתי כוונתם דקושיא זו לא שייך בכאן אלא היא קושיא בפני עצמה דקשו קראי אהדדי. דבשמואל כתיב דמלך בחברון שבע שנים ומחצה ובמלכים כתיב דמלך שבע שנים. עוד כתבו והא דלא חשיב חצי שנה זו בחשבון בטול