פרשת דרכים צא

מהכא גודל עונו של שמעי משום התנצלות זה שאמר לעת כזאת ראוי הוא שיומת שמעי שכונתו לומר שאם לא יקבלנו דוד לא יבאו ישראל לקבל עליהם מלכות בית דוד. והנה דוד נכנסו באזניו דברי שמעי משום דשכיחי אפיקורי דמצערו רבנן, וזהו אומרו היום יומת איש בישראל הלא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל, כלומר ע"י שאני מוחל לשמעי יבואו אלי כל ישראל להשלים עמי ויקבלו מלכותי, זהו פשוטו

אך כפי דרכנו יאמר נא באופן אחר, ונקדים הא דאמרינן במגלה איש יהודי היה וגו' קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קא אתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קא אתי, אריב"ל אביו מבנימין ואמו מיהודה, רבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו, יהודה אמר אנא גרמית דאתיליד מרדכי דאלמלי קטליה דוד לשמעי לא הוה נפיק מרדכי. עוד נקדים מ"ש רז"ל היום יומת איש בישראל זה מרדכי שנאמר איש יהודי. והנה אבישי דן את הדין על פי התורה, שמאחר ששמעי בר קטלא הוא בשביל שמרד במלכות והוא חייב מיתה בידי אדם אין לנו להחיותו בשביל שעתיד לצאת ממנו מרדכי ומש"ה אמר התחת זאת לא יומת שמעי. ואדוננו דוד צפה והביט שבשביל כבודו רצה הקב"ה להחיות את המואבים ואע"ג שהיו חייבים מיתה בידי אדם מכח הק"ו שעשה משה הגדיל ה' לעשות עמהם שלא להרגם, אף הוא ראה לעשות מדה כנגד מדה לקיים מה שנאמר והלכת בדרכיו ומש"ה לא רצה להרוג את שמעי בשביל שעתיד מרדכי לצאת ממנו, אף שמן הדין הרשות נתונה בידו להרגו כיון שהיה מחוייב מיתה בידי אדם בשביל שהיה מורד במלכות, וזהו כוונת דוד באומרו מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן, כלומר שאם אני אסכים לדבריכם להרוג את שמעי בשביל שמרד במלכותי ולא אביט שעתיד מרדכי לצאת ממנו הלא זה הדבר לשטן לי שהרי הקב"ה לא רצה להרוג את המואבים בשביל שאני עתיד לצאת מהם, וזהו אומרו היום יומת איש בישראל זה מרדכי כי הלא ידעתי כי היום אני מלך בישראל שע"י שאני נמנע מלהרוג את שמעי בשביל מרדכי הצדיק שעתיד לצאת ממנו אני משלם להקב"ה מדה כנגד מדה ותנשא מלכותי

ובזה יובן כוונת המלך שלמה במלכים (א סי' ב') כשהרג את שמעי שם נאמר ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב ה' את רעתך בראשך והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני ה' עד עולם. וצריכין אנו למודעי מה שייכות להריגת שמעי עם כסא דוד שיהיה נכון עד עולם, אך על פי האמור בענין אתי שפיר, דשמעי ושלמה היו חלוקים בסברתם, דשמעי היה סבור שלא היה מורד במלכות מאחר שבו בפרק לא היה לו לדוד דין מלך וכמו שראינו שכל אותם הימים היה מתכפר בשעירה כהדיוט, כמ"ש רז"ל, וכמו שיתבאר בדרך המלך, ורצה להכריח סברתו שלא היה חייב מיתה ממה שלא הרגו דוד, ולא ניחא ליה למימר שנמנע דוד מלהרגו משום שעתיד מרדכי לצאת ממנו שהרי במחוייבי מיתה בידי אדם לא נאמר כלל זה ושלמה המלך הוה ס"ל דשמעי חייב מיתה שהיה מורד במלכות, וזה אומרו ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב ה' את רעתך בראשך, כלומר כיון שמן הדין אתה חייב מיתה בשביל שהיית מורד בדוד המלך גלגל הקב"ה והביאך עד הלום לידי חיוב מיתה. וכי תימא אם איתא דאני חייב מיתה למה זה נמנע דוד מלהרוג אותי. לזה השיב והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון, כלומר אם דוד אבי לא היה צופה עתידות והיה הורג אותך אף שעתיד מרדכי לצאת מחלציך היה בידו עון אשר חטא מאחר שהקב"ה הפליא חסדו להחיות את המואבים בשביל כבודו של דוד אף שהיו חייבים מיתה בידי אדם, אבל עכשיו שנמנע מלהורגך בשביל שראה שעתיד מרדכי לצאת ממך הנה כי כן כסא דוד יהיה נכון עד עולם. הנה עלה בידינו שהקב"ה למען צדקו עשה לפנים משורת הדין שלא להרוג את המואבים בשביל כבודו של דוד

וזה כוונת הכתוב שהתחלנו, ויאמר דוד מי אנכי ה' אלהים ומי בית אבי כי הביאותני