פרשת דרכים פג

ואמרי' במדרש מקדש ה' כוננו ידיך מקדש ראשון ושני שנעשו ע"י בני אדם שלטה בהם יד האומות אבל לעתיד לבא שעתיד להבנות ע"י הקב"ה אין אומה ולשון שולט בו'. ובמכילתא והביאה רש"י ז"ל בפירוש התורה מקדש ה' כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנאמר אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים. ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו ע"כ. וזהו כונת הכתוב הטעם שתביאמו ותטעמו בהר נחלתך ואיני מכניסם לארץ הוא כדי שיבואו דור המדבר מקדש ה' כוננו ידיך שהוא לעתיד לבא, לפי שאם אני נכנס לא"י אינם יכולים לבא לעתיד לבא אבל עכשיו שאיני מכניסם יכולים לבא למקדש ה' כוננו ידיך לפי שנחרב הבית ויש היתר לשבועת ה' במה שנשבע אם יבואון אל מנוחתי דדרשינן למנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת. הכלל העולה שכונת הכתובים לומר שאף שה' דורש הכנוי לטובתם של ישראל ודורש מארצם ומארצו דוקא כשהיא תחת רשותם, אבל כשיצאה מרשותם הותרה לישראל וכדינא דמתניתין דקונם ביתך שאני נכנס דאם מת או שמכרו לאחרים שמותר להכנס בה, מכל מקום אינו דורש הכנוי לרעתם של ישראל לומר שאם נפל שיהיה אסור בו דביתך קאמר וביתו הוא וכסברת הר"ן ואם כן אינם באים דור המדבר לעתיד לבא מפני השבועה שנשבע אם יבואון אל מנוחתי, אלא ס"ל כסברת הריטב"א דאף שאמר בכנוי אם נפל וחזר ובנאו מותר להכנס בו ובזה דור המדבר באים הם לעתיד לבא לפי שיש היתר לשבועת ה' שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי ודרשינן למנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת, והיתה לה' המלוכה

דרך הקדש דרוש תשיעי

במדרש גר ותושב אנכי עמכם, אם תרצו הריני גר ואם לאו הריני תושב ואטלנה מן הדין שכך אמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארן וגו', ע"ב

בהנחל עליון ארץ זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות מוחזקת היא בידינו מימי קדם, שמשעה שאמר ה' לאברהם לזרעך נתתי את הארץ זכה בה אברהם. והכי אמרינן בפ' המוכר פירות (דף ק') תניא הלך בה לארכה ולרחבה קנה מקום הלוכו דברי ר"א, ואמרי' מ"ט דר' אליעזר דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, הרי שהוצרך ה' להקנות הארץ לאברהם בקניינים דנהיגי בין אדם לחבירו וכיון שקנאה בחזקה זו זכה בה אברהם ונעשית שלו. גם בב"ר פ' לך לך (פ' ל"ט סי' כ"ד) אמרינן ויבן שם מזבח לה' א"ר אלעזר ב' מזבחות בנה וכו' וא' לקנינה. ופי' מהר"ש יפה וא' לקנינה פי' לזכות שיהיה לו קנין בארץ והוא אותו שבנה באלוני ממרא כשאמר לו קום התהלך בארץ, ואתיא כר' אליעזר דיליף מינה בפ' המוכר פירות הלך בה לארכה ולרחבה קנה מקום הלוכו, ואפי' לרבנן איכא לאוקמי דהכא בשביל של כרמים עסקינן דבכה"ג מודו רבנן דקנה בהלוך כדאיתא התם, ע"כ. הרי בהדיא דקנה אברהם ארץ כנען בקניינים דנהיגי בין אדם לחבירו. ואע"ג דלא זכה בה עד דור ד' וכדכתיב ודור רביעי ישובו הנה כבר כתב מהר"ש יפה בב"ר ס' לך לך (פמ"א סי' י"ג) דאברהם זכה בה מיד מעכשיו לזרעו כאומרם משוך וקני מעכשיו ולאחר ל' יום דקנה. וע"כ לומר כן שהרי מסוגיא הנז' מוכח דמאי דקאמר ליה רחמנא קום התהלך בארץ מטעם חזקה נגעו בה ואם אמרת דלא זכה בה אברהם מאותה שעה לא מהניא ליה חזקה דהא קי"ל האומר משוך וקני או חזק וקני לאחר ל' יום לא קנה משום דכי מטי יום ל' כלתה ליה משיכתו וחזקתו, ודוקא בכסף או בשטר מהני לאחר ל' יום משום דהנך קנינים קיימי בעידנא דחל שעת הקניה אבל משיכה או חזקה לא מהני לאחר זמן, וכמבואר בדברי הראשונים ז"ל וא"כ ע"כ לומר דאברהם דקנה הארץ בחזקה מאותה שעה זכה בה. והכי מוכח ממאי דאמרינן בפ"ד דע"ז אר"י א"ר ישראל שזקף לבנה להשתחוות לה ובא עו"ג והשתחוה לה אסרה