פרשת דרכים עו

והנה בתחלת ס' יהושע כתיב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו, ודרשו בספרי מה ת"ל ללמדך שאף חו"ל משתכבשו את הארץ כל מה שתכבשו חו"ל יהיה קדש ויהיה לכם ע"כ. ובפרשת עקב כתיב לכם יהיה ללמד בג"ש דיהיה יהיה דתרומות ומעשרות נוהגין בחו"ל, וכאן כתיב לכם נתתיו לומר שהיא מתנה מה' לפי שאינה מהארץ אשר היא ירושה לנו מאבותינו. ובזה נבא לכונת הברייתא, ובתחלה אמר מנין שעניי א"י קודמין לעניי חו"ל ת"ל בארצך דהיינו הארץ המיוחדת לך, וחזרו ואמרו ומנין שאף חו"ל כן כלומר ומנין שאף חו"ל ג"כ שלא נכרתה עליה ברית לאברהם שאם כבשה מלך ישראל כדינה שיהיה הדין כן שיהיו יושביה קודמין לשאר יושבי חו"ל דומיא דתרומות ומעשרות, ת"ל אשר ה' נותן לך כלומר אפילו מה שאני נותן לך במתנה גמורה דהיינו חו"ל יושביה קודמין לשאר עניי חו"ל ויש לו דין ארצך ושקולים הם ויבאו שניהם

דרך הקדש דרוש שמיני

במדרש מפני מה לא נכנס משה לא"י כדי שיביא עמו לעתיד לבא דור המדבר, שנאמר כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם, מה טעם שם חלקת מחוקק ספון משום ויתא ראשי עם. ע"כ

מודעת זאת לעיני כל הקהל מעלת א"י כי רבה היא, באמת אמרו כל המרבה לספר בשבחה מגרעות נתן. וכבר האריך הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה, אמר מר שהשגת השלמות הנפשיי דהיינו לעבוד את ה' ולדבקה בו אינו כי אם בא"י לפי שאינה תחת שר אלא מושגחת ממנו יתברך עיני ה' אלהיך בה דורש אותה תמיד. ואשכחן לרז"ל דאמרו דזכותא דא"י מגנא ומצלא לבטל יצה"ר דע"ז, כדגרסי' בסוגיא פ"ט דערכין (דף ל"ב) וזה פריה, ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון וגו', אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא, אלא דבעו רחמי על יצרא דע"ז ובטלוהו ואגין זכותא עלייהו כי סוכה, והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב ישוע, בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הו"ל זכותא דא"י אלא יהושע דהו"ל זכותא דא"י אמאי לא בעא רחמי על יצרא דע"ז ובטליה, ע"כ

ובזה יובן מאמר הכתוב כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן וגו' השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל וגו'. דיש לדקדק באומרו כי אנכי מת דאיך הוא נתינת טעם למה שרוצה להזהירם שלא יעבדו ע"ז והלא אף אילו היה חי אלף שנים בדין הוא שיזהירם על מצות ה', וכבר הרגישו בזה המפרשים ותירצו יע"ש. אך לפי דרכנו הדברים כפשטן שרמז להם משה שזה שאני מזהיר אתכם שלא תעשו לכם תמונת כל סמל היינו משום כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן ואין אני יכול לבטל יצרא דע"ז לפי שאין לי זכותא דא"י שאם אני הייתי עובר את הירדן לא הייתי צריך לומר לכם שלא תעבדו ע"ז לפי שהייתי מבטל יצרא דע"ז כדרך שעשו בימי עזרא ודרך אגב הנה באתי לעורר מאי דקשיא לי בגזרת ה', ההוא אמר לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם דאם כן היאך כבש משה ארץ סיחון ועוג דמיתי בכלל ז' עממין הם. ורז"ל אמרו בפרשת ואתחנן אל ה' בעת ההיא, לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר. והדבר ברור דכונת משה היתה לפי שהיה סבור שארץ סיחון ועוג הם בכלל א"י ועל זה בא בטענה לומר נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ולפי האמת יש לתמוה מה נשתנה ארץ סיחון ועוג טפי משאר א"י. ומהר"י אדרבי ז"ל מכח קושיא זו רצה לומר שמשה היה סבור שארץ סיחון ועוג הם בכלל א"י אבל קושטא דמלתא שאינם בכלל א"י ואני תמיה עליו דמלתא דפשיטא היא שהם בכלל א"י, והעד על זה דתנא דמתני' מיעט ארץ סיחון ועוג מן הבכורים מפני שאינה ארץ זבת חלב ודבש ולענין תרומות ומעשרות