פרשת דרכים עג

מכפתורים ע"כ, וכ"כ הרמב"ן בפירוש התורה. נמצא שקצת מארץ אדום נטהרה ע"י כפתורים וכן קצת מארץ מואב נטהרה ע"י סיחון, כדכתיב כי חשבון עיר סיחון מלך מואב היא והוא נלחם במלך מואב. והנה בתחלה צוה הכתוב ואמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו' אל תתגרו בם כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, וחזר וצוה על מואב ואמר אל תצר את מואב כי לא אתן לך מארצו ירושה וגו', וכתיב רפאים יחשבו אף הם כענקים הרהה ובשעיר ישבו החורים לפנים ובני עשו יירשום

והנה הרמב"ן ז"ל כתב שארץ רפאים ממתנת ה' לאברהם, שהרי בפרשת לך לך מנה ארץ רפאים בכלל ז' עממין שכרת ה' ברית עם אברהם לתתם לזרעו, אלא שקצת מארץ רפאים לקחה מואב מיד רפאים. וכן מה שכתוב ובשעיר ישבו החורים הכונה היא דחורים הוא חוי המוזכר בפרשת לך לך בכלל הז' עממין שכרת ה' ברית עם אברהם, ואף שאלו היו ממתנת ה' לאברהם ואילו לא היה מואב לוקח מקצת מארץ רפאים והיתה ביד רפאים וכן אם לא היה לוקח עשו את שעיר מיד החוי היו זוכים בכל אלו הארצות ממתנת ה' לאברהם, מ"מ עכשיו שהם ביד מואב ועשו צוה ה' שלא לקחת אותם. ואמר אל תתמה על זה וקאמר נהי דצונו ה' שלא לקחת מארץ אדום ומארץ מואב היינו דוקא מארצם אבל ארץ רפאים ושעיר שהיו מקודם מהכנעני וארץ כנען היא לישראל אף שלקחו קצת אדום ומואב הותר לקחת אותם מידם. לזה אמר אל יעלו דברים אלו על לבבך, שלא נתתי לך מארץ כנען אלא מה שהיא עכשיו ארץ כנען, וראיה לזה כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו אשר נתן ה' להם, כלומר כי היכי דישראל זכו בארץ ירושת אדום ומואב אשר נתן ה' להם ע"י שבאו אחרים ולקחום מידם ונטהרה קצת ארץ אדום ע"י כפתורים וקצת ממואב ע"י סיחון אלמא לא נתתי להם אלא מה שהוא עכשיו בידם אבל מה שלקחו אחרים מידם הותר להם, גם בארץ ז' עממים אין אתם זוכים אלא במה שהיא עכשו של כנען אבל במה שזכו בה אדום ומואב נאסרה לכם לפי שנטהרה בידם וכמו שנטהרו אדום ומואב ע"י כפתורים וסיחון. וכן גבי בני עמון נמי רמז הכתוב כל זה, ואמר וקרבת מול בני עמון וגו' כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירושה, ארץ רפאים תחשב אף היא וגו', כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החורי מפניהם ויירשום וישבו תחתם עד היום הזה, והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם ע"כ. וכתב הרמב"ן שגם עמון לקח מארץ רפאים שנתנה לאברהם ונאסרה לנו לקחתה מיד עמון

וזהו שאמר ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים וגו' וישמידם ה' מפניהם ויירשום וישבו תחתם ואעפ"כ נאסרה לכם כיון שהיא עכשיו ביד עמון, ואמר כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החורי מפניהם ואף שהחורי הוא ממתנת ה' לאברהם מ"מ כיון שלקחה עשו כבר נאסרה לכם, הכי נמי ארץ רפאים נאסרה לכם כיון שהיא עכשיו ביד עמון אף שקודם היתה של כנען. ואמר ואל תתמה על זה לפי שכך הוא הדין שהרי והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, ואם כן כי היכי שאתה זוכה בארץ אדום אף שהיתה שלהם מקודם לפי שעכשיו אינה בידם הכי נמי אתה נאסר במה שהוא עכשיו ביד עמון ואדום אף שמתחלה היתה של כנען

דבזה יובנו קצת פסוקים בתהלים (מזמור קל"ו) וזה תארם. למכה מלכים גדולים כל"ח ויהרוג מלכים אדירים כל"ח לסיחון מלך האמורי כל"ח ולעוג מלך הבשן כל"ח ונתן ארצם לנחלה כל"ח נחלה לישראל עבדו כל"ח ע"כ, ויש לדקדק בפסוקים אלו טובא, חדא דמלכים אלו ואדירים אלו מאן נינהו, אם הם סיחון ועוג שזכר אחרי כן לא ידעתי למה כפל הודאה זו ובתחלה הזכיר אותם במאמר סתום מלכים גדולים ומלכים אדירים ואחר כך פרט אותם לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן. וראיתי לרש"י שנרגש מזה ואמר מלכים גדולים כאן