פרשת דרכים עא

דאברהם הוי אב המון גוים הרי כבר כתבנו דאברהם לא נקרא אב המון אלא למתגיירים הבאים לחסות תחת כנפי השכינה אבל ישראל הבאים מזרע יעקב כל שאינם עובדים ע"ז מיקרו זרע אברהם

באופן שאין חילוק כלל בין בני ישמעאל ועשו לשאר בני נח דאם מתגיירים אפילו שאר האומות מיקרו זרע אברהם ואם אינם מתגיירים אף שאינם עובדים. ע"ז לא מיקרו זרע אברהם אפילו בני ישמעאל ועשו. ואם כן קשה טובא על הרא"ם ז"ל דאיך יתכן שבני לוט יקראו זרע אברהם, וכן בני עשו אף שהם מזרעו של אברהם פשיטא שאינם נקראים זרעו של אברהם, והמדרש שכתבנו צווח כנגדו דקאמר כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים. הרי הדבר מבואר שמאמר ה' שאמר לזרעך נתתי את הארץ הקיני והקניזי והקדמוני הוא כדי שינחלוה ישראל, אלא שלא זכינו לכך. ועוד סיום המאמר הוי נמי תיובתא דקאמר אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב"ה, ואם כדברי הרב דמעיקרא נתנם לאברהם כדי שיתנם לבני לוט ולבני עשו למאי אצטריך ה' להחזיר אותם לימות המשיח כדי לקיים מאמרו והלא כבר קיים מאמרו שנתנה מבני לוט ולבני עשו ואין כאן נדר ואין כאן שבועה, והרב עצמו בפ' לך לך כתב שה' נדר לתת לישראל ארץ כל העשרה עממים ולא נתן להם אלא ארץ ז' עממים ויחוייב מזה בהכרח שיתנם להם בזמן המשיח לקיים את נדרו, ע"כ

עוד אני תמיה דמה יענה הרב ביום שידובר בו מה שכתב רש"י בפרשת שופטים עלה דקרא דואם ירחיב ה' אלהיך וז"ל, ואם ירחיב כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני ויספת לך עוד שלש ערים ע"כ, ודברי רש"י הללו הם לקוחים מהספרי ע"ש הרי מבואר שה' נשבע לתת לנו קיני וקנזי וקדמוני ולא מצינו שבועת ה' על זה אלא מה שכרת ברית עם אברהם לתת לזרעו קיני וקנזי וקדמוני והרמב"ם בפ"ח מהלכות רוצח כתב שקיני וקנזי וקדמוני נכרת לאברהם אבינו ברית עליהם ועדין לא נכבשו ועליהם נאמר בתורה ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ע"כ. הרי לך מבואר מכמה מקומות שבתחלה כשכרת ה' ברית עם אברהם לתת לו את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני היה כדי להנחילם לישראל תיכף ומיד אלא שלא זכו לכך באותו זמן ולע"ל לימות המשיח ינחילם לישראל כדי לקיים הבטחתו. וכי תימא אם הדברים כן שבתחלה כרת ה' ברית עם אברהם לתת לנו את הקיני והקנזי והקדמוני אלא שלא זכינו בהם א"כ מהו זה שכתב רש"י בפרשת דברים שקיני וקנזי וקדמוני שנים מהם נתן לבני לוט בשכר שהלך עמו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו אחותי היא ע"כ, דאי אמרת בשלמא כפי סברת הרא"ם שבתחלה כשנתן ה' לאברהם את הקיני והקנזי והקדמוני היה כדי שיתן אברהם מהם שנים לבני לוט ניחא שהוצרך רש"י לתת טעם למה זה נתן ה' ללוט מנחלת אברהם שני אומות והוצרך לומר שהוא בשכר השתיקה. אך לפי דרכנו שה' כרת עם אברהם שינחלו ישראל עשרה עממים אלא שלא זכינו לכך עכשיו א"כ למה הוצרך לומר שבשביל שכר השתיקה זכו בהם בני לוט דמשמע דאי לאו שכר השתיקה היינו זוכים בהם והלא תיפוק ליה שאנו לא הספיק זכותנו לזכות בהם. הא ל"ק כלל דלעולם בתחלה כרת ה' ברית עם אברהם לתת לנו ארץ עשרה עממים ובכללם הם קיני וקנזי וקדמוני וכך עלה בדעתו של מקום שינחלו אותם ישראל תיכף ומיד בזמן שכבשו ארץ שבעה עממים אלא שלא הספיק זכותנו לכבוש אלא ארץ ז' עממין ולא יותר אלא שעדיין יש לשאול דנהי דלא הספיק זכותנו לכבוש אלא ארץ ז' עממים מ"מ מה נשתנו קיני וקנזי וקדמוני משאר אומות ועדיין היה אפשר לכבוש קיני וקנזי וקדמוני ויניח משאר ג' אומות אחרות. לזה השיב רש"י דמאחר שלא הספיק זכותנו לכבוש אלא ארץ ז' עממין הניח את הקיני ואת הקנזי וקדמוני שנים ללוט בשכר השתיקה ואחד לעשו. אבל לעולם דאם היינו זוכים היינו כובשים את הכל שהרי כשכרת ה' ברית עם