פרשת דרכים סח

יותר מכרכים שהרי הלכו להם מהעיירות לכרכים בשביל שהיו פרוצים בעבירות. ומהר"ש יפה תירץ לזה דבישראל בכרכים שכיח גזל ועריות יותר מבעיירות ובעכו"ם הוא בהפך דבעיירות שכיח עריות יותר מבכרכים. עוד תירץ דאיתרמי מלתא במואבים שבעלי העיירות יותר פרוצים היו משל כרכים. נמצינו למדין דלכל התירוצים בישראל הכרכים הם פרוצים בגזל ועריות יותר מהעיירות. עוד יש אחרת בכרכים לגריעותא מבעיירות והוא דתנן ר"פ הרואה הנכנס לכרך מתפלל שתים א' בכניסתו וא' ביציאתו, ופרש"י הנכנס לכרך המהלך בדרך וצריך לעבור דרך כרך ושם מצוים אנשים רעים ומחפשים עלילות ע"כ. הרי דבכרכים נמצאים אנשים רעים בעלילות ברשע יותר מבעיירות. כללא דמלתא דבכרכים איכא חדא למעליותא יותר מבעיירות דהיינו דשכיחי בהו כל מילי ובעיירות לא שכיחי. אך איכא בכרכים תלת מילי לגריעותא משא"כ בעיירות, חדא דישיבת כרכים קשה לפי שהבתים קרובים זה לזה ואין אוירם טוב, והשני דבכרכים הם פרוצים בגזל ועריות, והג' דבכרכים איכא אנשים רעים ומחפשים עלילות

ובזה נבא לכונת הפסוקים ירושלים הבנויה וגו'. והכונה דירושלים יש בה סגולות הרבה והג' דברים שהם בכרכים לגריעותא אדרבה בירושלים הם למעליותא. והנה אין ספק דירושלים נקראת כרך וכדאמרן מנין שישיבת כרכים קשה דכתיב ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים וסתם כרך הוא מוקף חומה ועיירות הם שאינם מוקפות חומה וכמו שכתב הרב בתוי"ט בפרק הרואה יע"ש. ומטעם זה ישיבת הכרכים קשה לפי שהבתים הם. קרובים זה לזה ואין להם מקום פנוי ומשום הכי אין אוירם טוב לפי שאין להם מקום לבנות ולהניח מקום פנוי לפי שיש שם חומה ואינם יכולין להרחיב דירתם, אבל בעיירות שאין להם חומה אינם מקרבים הבתים זה לזה לפי שיש להם מקום פנוי ואין מי שיעכב עליהם. ולזה אמר ירושלים הבנויה אף שהיא כרך אוירה טוב כעיר שחוברה לה כאלו עיר חוברה לה ויכולים לבנות הבתים בהרחבה וכדתנן ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים. והנה מודעת זאת שמזמור זה אמרו דוד על בנין הבית השלישי כדאיתא במדרש וכן כתבו המפרשים. ואמרינן בפרק הספינה אמר ר"ש בן לקיש עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפ"ף גינאות אלף קפ"ל מגדלים כו' וכל אחד ואחד הויא כצפורי בשלותה, ואמר ר' יוסי אני ראיתי צפורי בשלותה והיו בה שמונים אלף שוקים של מוכרי ציקי קדרה, ואמרינן במדרש מאי דכתיב אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק מלמד שעתידין שערי ירושלים להיות מגיעין עד דמשק. ואמרינן במדרש משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו דרש ר"י זה משיח שהוא חד לעו"ג ורך לישראל. אמר לו ר"י בן דורמסקית יהודה עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ובו מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד כו' וכן הוא אומר אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק ע"כ תו איתא במדרש שעתידה ירושלים להיות מגעת עד ים אוקיינוס וכבר הביא כל זה מהר"י אברבנאל בפי' לישעיה (סי' מ"ט). ואמרינן בפרק הספינה א"ר חנינא בר פפא בקש לתת הקב"ה את ירושלים במדה שנאמר ואומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה הרבה כרכים בראת בעולמך ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה מיד ויאמר אלי רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה ע"כ. ופירש"י פרזות תשב ירושלים מה פרזות הללו אין להם שיעור בבנין ישובן אלא כמו שרוצין בונים אף ירושלים כן. והנה דבר ידוע הוא שפרזות הם עיירות שאין להם חומה. והבטיח לנו ה' שירושלים לעתיד לבא תהיה כמו פרזות שאין להם שיעור בבנין ישובן והוא בסיבת רוב הרחבתה: