פרשת דרכים סה

ואיך שיהיה עלה בידינו מסוגיא הנזכרת דלעתיד לבא אינו מקדש מלך המשיח את א"י, אלא הרי הן מקודשות ועומדות, או בקדושה ראשונה דהיינו מה שקדשה יהושע למ"ד קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא, או ע"י קדושת עזרא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה אלא לשעתה וכל זה הוא דוקא בארצות שנתקדשו מקודם, אך אם יכבוש מלך המשיח ארצות מחדש שלא נתקדשו מקודם פשיטא שמלך המשיח יקדש אותן. וכל זה נתבאר בדברי הראב"ד בהלכות שמיטה ויובל והנה כל הארצות אשר נתקדשו ונתחייבו בתרומות ומעשרות לעולם בקדושתן הן עומדות ואף לעתיד לבא שכובש אותן מלך המשיח ונותן מהן חלק לשבט לוי לא בשביל זה פקעה קדושתן דקדושה שבהן להיכן הלכה, והוא אינו מקדש אותן מחדש והרי אפי' עכשיו שא"י היא ביד גוים לא פקעה קדושתה וחייבת בתרומות ומעשרות וכ"ש לעתיד לבא. אך הארצות שכובש מלך המשיח מחדש שלא כבשן לא יהושע ולא עזרא וקדושתן באה ע"י מלך המשיח והוא נותן מהן חלק לשבט לוי אינן חייבות בתרומות ומעשרות, לפי שתרומות. ומעשרות הם תחת חלק הארץ והארצות הללו לא היו מקודשות מקודם. ולפי זה מה שאמרו שאהרן לעתיד לבא יזכה בתרומות ומעשרות היינו באותן ארצות שכבר נתקדשו מקודם או על ידי יהושע או ע"י עזרא

וזהו כוונת שמואל באומרו כל מה שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר, דשמואל ס"ל כמאן דאמר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וכמ"ש התוס', ואמר אל יעלה בדעתך דלעתיד לבא דשבט לוי נוטל חלק בארץ דלא יהיו נוהגים תרומות ומעשרות, אלא כל מה שהראהו הקב"ה למשה דהיינו מה שכבש יהושע וקדשו לעולם חייב במעשר, דמאחר שנתקדש ונתחייב במעשר לא פקעה קדושתה לעולם ואפי' בזמן מלך המשיח דשבט לוי נוטל חלק בארץ, לאפוקי קיני וקניזי וקדמוני שאף שהן מהארצות שנכרת עליהן ברית לאברהם מ"מ אינן חייבות במעשר מאחר שלא נכבשו מעולם ולא נתקדשו לא ע"י יהושע ולא ע"י עזרא ומלך המשיח עתיד לקדשן ונותן מהן חלק לשבט לוי ואינן מקודשות לתרומות ומעשרות לפי שהן תחת חלק הארץ ולעתיד נוטלין הלוים חלק בארץ. ולפי זה בכל החלוקות הן בחיוב המעשר הן בפטור המעשר השמיענו שמואל דברים מחודשים

ובזה נבא ליישב מאמר הקודם ויש לדקדק בו דמאחר דסופנו לרבות כל העולם א"כ למה אמר בתחלה ארץ ישראל לכם הול"ל בקיצור כל העולם הוא לכם שנאמר כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה, ועוד יש לדקדק במ"ש ולא א"י בלבד אלא אפי' כל הארצות דלמה זה שינה הלשון בכאן, דבכל החלוקות אמר הצדקה לכם הרחמים לכם א"י לכם ה"נ הול"ל כל הארצות לכם ולמה זה שינה ואמר ולא א"י בלבד אלא כל הארצות. ובמה שכתבנו יתבאר, שהדבר ידוע דא"י מקודשת מכל הארצות קדושת עולם בתרומות ומעשרות ומאותה שעה שעלתה בחלקו של מקום נתקדשה קדושת עולם וכדאיתא במדרש. והנה מתחלה אמרו שנתן לנו ה' הצדקה והרחמים, ואחר כך אמר שנתן לנו א"י שהיא ארץ קדושה שנתקדשה מאז ומקדם קדושת עולם, וחזר ואמר שמלבד זאת המעלה אשר נתן לנו את הארץ הקדושה הלזו עוד נתן לנו מעלה אחרת שנתן לנו כח שאף שאר כל הארצות יהיה בנו כח לקדשן בקדושת א"י, ויליף לה מדכתיב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכל יהיה, והיינו הפסוק עצמו שדרשו בספרי ללמוד ממנו שאף חו"ל דינו כא"י, וזהו מה שאמרו ולא א"י בלבד יש בה זאת הקדושה של תרומות ומעשרות אלא אפילו כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשן בקדושת א"י לעתיד לבא, ובא אשר לו הבית ונגילה ונשמחה בו

דרך הקדש דרוש שביעי

דרוש שני למעלת א"י. ספרי, כי יהיה בך אביון מאחד אחיך מנין שאחיך מאב קודם לאחיך מאם, ת"ל מאחד אחיך, ומנין שעניי עירך קודמין לעניי