פרשת דרכים סג

הארץ, ולפי האמת אלו היה דוד כובש כל ארץ כנען ואח"כ היה כובש סוריא היו תרומות ומעשרות נוהגים בה כארץ ישראל לגמרי, באופן שעיקר קושית הראב"ד היא מסוריא. עוד אני תמיה בדברי מרן שנראה מדבריו שהבין בדברי הראב"ד שכל מקום שנוטלים הכהנים חלק בארץ אין בה חיוב תרומות ומעשרות כלל שאין מפרישין בה תרומות ומעשרות שהרי כתב וסוריא תוכיח, וסוריא אין מפרישין בה תרומות ומעשרות. וחס ליה לאדוננו הראב"ד מזה. ששתי מצות יש בתרומות ומעשרות, האחת היא ההפרשה שהוזהרנו שלא לאכול טבל בלתי הפרשה, וזה אינו תלוי בחלק הארץ שהרי אפי' הכהנים והלוים הוזהרו מלאכול טבל קודם הפרשה וכמבואר, ובמצוה זו דהפרשה טעם אחר יש בדבר גלה סודו אל עבדיו הנביאים, ומצוה אחרת יש לאחר הפרשה והיא הנתינה לכהן וללוי וזהו שתלה הכתוב הטעם לפי שהם תחת חלק הארץ, וזהו שכתב הראב"ד א"כ לא יטלו בהם תרומות ומעשרות כי הם היו תחת חלק הארץ ולא אמר א"כ לא יפרשו בהם תרומות ומעשרות דודאי ההפרשה אינה תחת חלק הארץ, וא"כ מהו זה שכתב מרן על השגת הראב"ד אה"נ וסוריא תוכיח דע"כ סוריא טעם אחר יש בדבר שהרי אין מפרישין בה תרומות ומעשרות כלל והטעם הוא לפי שכבשה דוד קודם שיכבוש כל ארץ כנען ולא נתקדשה בקדושת א"י באופן שדברי מרן מרפסן איגרי וצריכין תלמוד

והנה כפי סברת מרן דאית ליה בדעת הראב"ד דחיוב הפרשת תרומות ומעשרות הוא תחת חלק הארץ ואם היו נוטלים חלק בארץ לא היו תרומות ומעשרות נוהגים בהם, יש לדקדק מאותה שכתב הסמ"ג עלה דהך אזהרה דלא יהיה לכהנים חלק ונחלה דלעתיד לבא נוטלין הכהנים חלק בארץ וכדאיתא בפרק יש נוחלין. והיינו מדאמרינן תניא עתידה א"י שתתחלק לי"ג שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לי"ב דכתיב שער לוי אחד, וכן כתב שם הרשב"ם בפירוש דלעתיד לבא שבט לוי נוטל חלק בארץ ולפי סברת הראב"ד שכתבנו שחיוב תרומות ומעשרות הוא תחת חלק הארץ ואם נוטלין חלק אין בה חיוב תרומות ומעשרות,, א"כ לעתיד לבא אין נוהגים תרומות ומעשרות ובפרק חלק אמרינן מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מכאן לתחיית המתים מן התורה, ע"כ והנה עיקר קושית הגמרא דקאמר וכי אהרן לעולם קיים הוא דאמרינן ספ"ק דקדושין תניא ר' יוסי אומר גדול תלמוד שקדם לחלה מ' שנה לתרומות ומעשרות חמשים וארבע ע"כ. הרי מבואר שלא נתחייבו בתרומות ומעשרות אלא לאחר ארבע עשרה שנה שכבשו וחלקו ואהרן לא נכנס לארץ ואיך אמר הכתוב ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן והלא בזמן אהרן לא נהגו תרומות ומעשרות אלא מכאן לתחיית המתים מן התורה ואמר הכתוב דלעתיד לבא יתנו תרומות ומעשרות לאהרן הכהן. ולפי סברת הראב"ד לעתיד לבא דשבט לוי נוטל חלק בארץ למה יהיו נוהגין תרומות ומעשרות

ונראה דזה יובן עם מאי דאמרינן בפרק הערל תניא בסדר עולם אשר ירשו אבותיך וגו' קדושה ראשונה ושניה יש להם שלישית אין להם, ע"כ. ופירש"י ירושה ראשונה בימי יהושע הויא ירושה וכן שניה דבימי עזרא דכשגלו גלות ראשון בטלה קדושת הארץ שלישית אין להם כלומר לא בעי למיהדר ולמירתה דירושה ועומדת היא ואשמועינן האי קרא דלא בטלה קדושה בגלות טיטוס, ע"כ. ולפי זה רבנן דפליגי עליה דר' יוסי ס"ל דכשם שבטלה קדושת הארץ בגלות ראשון ה"נ בטלה בגלות טיטוס ויש לנו ירושה ג'. וכתבו התוס' ששאל ה"ר שמואל את ר"י דהכא קאמר ר' יוחנן כר' יוסי דירושה ראשונה ושניה יש להם דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא ובפרק השוחט קאמר תלמודא דלר' יוחנן קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא ומשום הכי חייב ר' יוחנן את המעלה בזמן הזה. והשיב ר"י דלמעשרות ודאי לא קדשה הארץ לעתיד לבא אבל קדושת ירושלים והבית קדשה שקדושת מחיצות קיימא כל שעה מאשר לא חומה דדרשינן במגילה אע"פ שאין לו עכשיו,