פרשת דרכים ו

במעמקי מים שאין להם סוף הני מילי דדרשא עייפינהו וסדרינה"ו רבינו הגדול ז"ל ענינים ארוכים וקשורים זה בזה. ובהקדמה א' הוא פור"ש כמה מאמרים ובנה עליה מצודים גדולים מחתינהו בחדא מחתא. ואף גם זאת יגעתי ול"ו מצאתי כמה ענינים נפלאים זעיר שם זעיר שם והמה בכתובים הנייר. קטן הכמות והדברים עתיקים שלחופי הוו משלחפי ואב"א זה שלא כנגד זה הוו קיימי זוהי שקשה מלתא דשף מדוכתי סחור סחור והדבר צריך תלמוד למען דעת תנא אהיכא קאי מה למעלה מה למטה. אז אמרתי אין התורה נקנית אלא בסימנים ושנוי בנביאים הציבי לך ציונים, ואחשבה לדעת לתת ריוח מענין לענין למען ירוץ הקורא בו. וראיתי אני כי נכון הדבר לסדר כל סוג בפני עצמו בדרך בדרך אלך אברך את ה' אשר יעצני ותאורנה עיני לחבר את האהל להיות אחד טעמו וראו כמה יפין דרכיו זה לזה כל שיטה ושיטה הלא מעתה כל הרוצה ליהנות להתבונן בדרכים נכון לבו בטוח בחזקה שקנ"ה חכמה הגיע לפרשת דרכים, דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא זה שמו אשר יקראו לו והוא שם העצם ועוד בה דברים בגו אשר יש"א את שמו כי חשבון פרש"ת דרכי"ם עולה לחשבון רב יהודה רוזאניס זכר צדיק לברכה מזקנים אתבונן מעשה רוקח זו היא דרך ישרה, טוב לגבר לרשום שמו על ספרו תיתי לי דעבידנא ליה נייח נפשיה. וערבה לה' מנחת יהודה

תנא גזלות וחבלות. מכאן לקובלנא מן התורה אך גדול היה יצא מנח"ם וערבה קו"ל שמחה ותהי צעקה מוחלפת השיטה על שבעתה באתי מן המודיעי"ם להודיע לבני האדם שבהיותי סובב הולך דרך הערבה לתקן את הדרכים אשתומם כשעה חדא וידי נטפו מ"ר מעוצר רעה ויגון ומוצא אני מר ממות כי רובא דמנכר אורייתא דיליה היא חסורי מחסרא גזלה יש כאן גזל הנאכל בית הצביעה והנה שלש ספרים ארוכים ומתוקנים מזה ומזה הם כתובים ספו תמו נאמרה שליחות יד למטה חבל על דאבדין ועוד זאת רעה. חולה שרוב הענינים אדוקים זה בזה ודברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר והיה המחנה הנשאר לפליטה ה"ן עניות במקום עשירות יען שהרב המחבר סמך על מ"ש במקום אחר כאשר ראה ראיתי בכמה דוכתי מרגלא בפומיה למימר ובמקום אחר הארכתי ש"ם רמז נתן בהם סימנים באותו פרק באותו מקום ולא אתנו יודע עד מה מי אשר חטא. ולמוכיחים ינעם זה השב בינתים שידע בעצמו שחטא והיה שכרו רבוע יהיה כפול זה מעלה ארוכה לזכות את ישראל, ויגל את מסך יהודה

תנא אסיפא קאי ותפלתי על חיקי תשוב, מי שזיכני לסדר האי ספרא דבי רב הקל הקל תחלה הוא יגמור בעדי כי חנוניו הם חנונים ויעזרני על דבר כבוד שמו שאשמש בכהונה גדולה לסדר החבור הגדול הנזכר על סדר הלכות הר"ם במז"ל, אלהא דמאי"ר ענני לבל אכשל בדבר הלכה גל עיני ואביטה ישמח לבי גם אני, כי המ"ר שדי לי צ"ר לי המקום אבי השביענ"י במרורים וכסלי מלאו נקלה ותזנח משלום נפשי אפילו שבתות וי"ט מרוב שיחי אמאס בקול שירי"ם למען דגני בבית אפל בי סתוא בקייטא ועוצם עיניו מראות עולם כמנהגו יתיצב על דרך לא טוב ליכא קושטא וימאסו באר"ש חמדה הכל היה בכלל אחד מוכר מרגליות ואחד מוכר מיני סדקית עשו את שאינו זוכה כזוכה כאן בהגבהה כאן בהבטה אין לי מועדות אלא אלו הני ספרי דבי רב פקודי ה' ישרים משמחי לב הן הן החזירוני לנערותי כי באלה חפצתי, כל ימי הייתי מצטער מתי יבא לידי ומשער ראשי אמרטה ועכשיו שבא לידי אחזתיו ולא ארפנו בטחתי בקוני בזאת יכופר עון יעקב, לפום צערא יהא כפרה עלי על כל דבר פשע אנא ה' מלטה. ועל שאר התפלה ספרא בתר צלותיה קאמר הכי בעד כל קהל ישראל וגלות החל הזה דא כנ"י שרחמ"ה ס"ר קפץ רחמיו שחמת"ה מרובה ביום חמ"ה מהלכת למטה אף לילות עברה וזעם וצרה וישראל לבוזזים דבקו צערי"ם זה בזה ברשעת בני קדר מכין ועונשין שלא מן הדין ישנה לשחיטה על המדינות יאמר נא ישראל הנה נא העיר הזאת נעמי קרתא קדישא דירושלם היינו עזובה היינו שכוחה ניטל טעם ביאה מבלי באי מועד עד מתי עשנת בתפלת עמך ואתה אמרת ה"ן בן דוד בא עד שתכלה פרוטה אם כן אוי למה לנצח תשכחנו ראה ננ בעניינו אתה תשמע קו"ל בית ישראל טובא מגר"ר גריר עלמא בתר דוד מתי יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו במטאטא השמד שקולי טאטא זיל פייסינהו ליתמי השת"א לשקול מר אגר ביתא מייתבא יתיב כהנים בעבודתם ולוים במעמדם וישראל עושה חיל. אסא דקאי ביני חלפא אע"פ שחטא והיינו לעם אחד בארעא דישראל נכסי רשיעייא צדיקיא יחסנון. קל מן שמיא יריע אף יצריח אבוא בירושלים מטה הלא דוד מסתתר מלך ביפיו בא יבא ברנה ושמח את אשתו דא כנסת ישראל וסימן לדבר ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה

הלא כה דברי איש צעי"ר מתאבק בעפר לפני כל יודעי דת יומי ולילי

הצעיר יעקב כולי