פרשת דרכים נה

רש"י אגדה הלזו בפירושו, והרמב"ן הוקשה לו וז"ל ויש עליך לשאול ומנין להם שיאמינו שמא משה שמע במסורת הזאת כמותם וי"ל כך קבלו מיוסף ששמע מפי הנביא אביהם שהראשון שיבא ויאמר להם בלשון הזה הוא יהיה הגואל וגלוי וידוע לפני הקב"ה שלא יבא אדם ויכזב בהם ובכך הבטיחם ע"כ. ויש לדקדק דכיון שכך הבטיח ה' שלא יבא ויכזב שום אדם למה זה נתן סימן זה דפקידה בכל סימן שיהיה יאמינו מאחר שכבר הבטיח ה' שלא יבא אדם ויכזב ועוד יש לדקדק במאמר זה דקאמר שכל מי שיבא ויאמר פקידה כפולה הוא גואל של אמת דלמאי אצטריך כפל הפקידה בחדא פקידא סגי. אך עם מה שכתבנו בשם המפרשים יתישב הכל, דמסורת היא בידם שכל מי שיאמר פקידה כפולה הוא הגואל, והכונה הוא דשתי פקידות הוצרכו ישראל כדי ליגאל קודם זמנם, האחת היא קושי השעבוד שנשתעבדו בהם המצריים, והשנית היא מה שנתרבו ישראל. וישראל היה להם בקבלה שכל מי שיאמר פקידה כפולה ויאמר להם הפירוש דלמאי אצטריך פקידה כפולה הוא גואל של אמת וישראל לא היו יודעים טעם כפל הפקידה וגם היה קשה בעיניהם דאיך יתכן שיהיו נגאלים קודם שנשלם הזמן של ת' שנה. והקב"ה גילה למשה טעם כפל הפקידה ובזה הודיע לו איך נשלם הזמן והוא אומרו לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אליהם פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים דהיינו פקדתי אתכם שאתם מתרבים שלא כדרך הטבע ופקדתי העשוי לכם במצרים דהיינו כובד העבודה ואומר אעלה אתכם מעני מצרים ושמעו לקולך אף שלא הגיע הזמן לפי שאתה נותן להם הטעם שהוא רמוז במסורת שבידם שכל מי שיבא ויאמר פקידה כפולה הוא גואל של אמת

ועם זה יובן מאי דאמרינן בשמות רבה (פרשה ב' סי' א') ומשה היה רועה הה"ד יודיע דרכיו למשה שהודיע דרך הקץ למשה ע"כ. ויש לדקדק דמה היא כונתם באומרם שהודיע דרך הקץ למשה והלא כל ישראל ידעו הקץ כיון שבא משה ואמר להם מפי ה' שרוצה לגואלם. אך עם מה שכתבנו הדברים כפשוטם, שהודיע ה' למשה דרך הקץ כלומר דאף שלא נשלם הזמן של ארבע מאות שנה ודלג על הקץ מכל מקום הודיע לו מאיזה טעם דלג על הקץ, וזהו באומרו פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים דהיינו כובד העבודה ורבוי האנשים ששתי סיבות אלו היו סיבה לדלג את הקץ. ובזה יובן מאי דאמרי' בשמות רבה (פרשה ה' סי' י"ו) וז"ל ויאמן העם שכך היה מסורת בידם שכל גואל שיבא ויאמר פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת כיון שבא משה ואמר פקד פקדתי אתכם מיד ויאמן העם במה האמינו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ויקדו על הפקידה, וישתחוו על כי ראה את ענים ע"כ. ויש לדקדק במאמר אה טובא חדא דמה שאלו במה האמינו והלא ישראל הם מאמינים בני מאמינים, ועוד שכבר אמרו שכך הוא מסורת בידם שכל גואל שיבא ויאמר פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת ואם כן בזה הוא שהאמינו. עוד יש לדקדק במה שתירצו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים, דמה חשובה היא זאת לשאלתם במה האמינו דאכתי יש לשאול במה האמינו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים. עוד יש לדקדק במה שסיימו ויקדו וישתחוו ויקדו כי פקד ה' את בני ישראל, וישתחוו כי ראה את ענים, דמשמע שהם שני דברים נפרדים הא' הוא כי פקד ה' את בני ישראל והשני הוא וכי ראה את ענים ונתנו הודאה לה' על כל אחד ואחד והלא הכל הוא דבר אחד דהיינו כי פקד ה' את בני ישראל, ובעיקר הכתוב ג"פ יש לדקדק דקאמר כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים דמשמע שנתנו הודאה לה' על ב' דברים והלא עיקר ההודאה אינה אלא על כי פקד ה' את בני ישראל ומה איכפת להו לישראל לבקש טעם על הפקידה אך עם מה שכתבנו יתישב. והנה בתחלה אמרו ויאמן העם שכך היה מסורת בידם שכל גואל שיבא ויאמר פקד פקדתי הוא גואל של אמת, ואח"כ שאלו ובמה האמינו והיא ממש קושייתו של הרמב"ן במה האמינו שמא משה שמע במסורת) כמותם, ותירצו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים שפירש להם משה פירוש של פקד