פרשת דרכים מט

ממצרים, אתה אמרת לי הנה עם יצא ממצרים מעצמן ואינו כן אלא ה' הוציאם וכבר הביא רש"י ז"ל אגדה הלזו בפירושו. ונראה דזה יובן עם מאי דאמרינן במדרש לא הביט און ביעקב אמר בלעם אינו מסתכל בעבירות שבהם ואינו מסתכל אלא במצות שנאמר ה' אלהיו עמו ע"כ. ויש לדקדק מה היתה כונת בלעם בזה לומר שאינו מסתכל בעבירות והוא מסתכל במצות. ונראה דזה יובן עם מאי דאמרינן במדרש כי הכיתני זה שלש רגלים אמרה לו אומה זו עתידה לחוג שלש רגלים בשנה ואתה מבקש לעקרה מן העולם, וכבר הביא רש"י ז"ל אגדה הלזו בפירושו, ואמרינן במדרש ויקחהו שדה צופים אל ראש הפסגה קוסם גדול היה בלק ראה פרצה גדולה שעתידה להתפרץ שם., והיינו שמת שם משה רבינו, והוא לא ידע זה אלא ראה הפרצה וסבור שעתידים ישראל שם לחטוא ורצה שיקללם שם בלעם כדי שתחול עליהם הקללה, והנה כונת בלק בזה היתה לפי שראה שה' מנע את בלעם מלקללם לפי שעתידין ישראל לחוג לפניו שלש רגלים בשנה, ואם כן נמצינו למדין שה' דן את האדם על העתיד שהרי בשביל מה שעתידין לחוג לפניו שלש רגלים מנע לבלעם מלקללם. ולזה הביא לבלעם ראש הפסגה שהוא מקום שעתידים לחטוא שם ויעניש אותם על העתיד, כי היכי דמסתכל במה שעתידין להטיב ומטיב עמהם הכי נמי יסתכל במה שעתידין לחטוא ויעניש אותם על העתיד, לזה בא בלעם ואמר לו אל יעלו דברים אלו על לבבך שאין אתה יודע אופני אומה זו עם אלהים, לא הביט און ביעקב אינו מסתכל בעבירות שעתידין לחטוא ואינו דן אותם אלא באשר הוא שם, אבל במצות מסתכל הוא במה שעתידין להטיב ומטיב עמהם וה' אלהיו עמו. ואם כן אף שנסתכל במה שעתידים לחוג שלש רגלים אינו מסתכל במה שעתידין לחטוא בראש הפסגה, וכי תימא מנ"ל זה דהוו תרתי דסתרן אהדדי, לזה אמר אל מוציאם ממצרים משם יתברר לך דמסתכל במצות שעתידים לעשות ואינו מסתכל בעבירות שעתידין לעשות שהרי בשביל זה יצאו ישראל ממצרים והלא לא היה להם שום זכות אלא שנסתכל במה שעתידין לקבל את התורה, והלא תיכף ומיד אחר מתן תורה עתידין לומר אלה אלהיך ישראל אלא ע"כ לומר שדן אותם על המצות שעתידין לעשות ואינו דן אותם על עבירות שעתידים לעשות, ואם כן אין לך שום תועלת בזה המקום של ראש הפסגה שראית שעתידין לחטוא שם

ובזה נבא לכונת המאמר הפונה קדים. אתם למה ודבריכם למה, דלכאורה אין מובן לדברים אלו, ומהר"ש יפה ז"ל נדחק בפירושו יע"ש'. ולי נראה דה"פ דהנה אז"ל בש"ר (פ"א סי' מ"ב) שמדת הדין היתה מקטרגת על ישראל שלא להוציאם ממצרים בשביל מה שעתידין לעשות העגל וכבר נתבאר שהקב"ה לא השגיח בזה לפי שאין הקב"ה דן את האדם אלא באשר הוא שם וכדכתיב וירא און ולא יתבונן, עוד נתבאר דשבטו של לוי לא נשתעבד במצרים משום שעתיד להיות שבט זה לעבודת ה'. והנה פרעה חכם גדול היה וראה שישראל עתידין לומר אלה אלהיך ישראל, ומש"ה כשראה למשה שבא לגאול את ישראל תמה בזה ואמר איך יתכן שהוא רוצה לגואלם מאחר שהם עתידין לעשות העגל, וכי תאמר אין הקב"ה דן אלא באשר הוא שם, זה לא יתכן שהרי שבטו של לוי לא נשתעבד בשביל מה שעתידין להיות בעבודת ה' וא"כ מוכח מהכא שהקב"ה דן את האדם אף על העתיד, וזהו שאמר אתם למה כלומר למה אתם פנויים, ע"כ לומר שהקב"ה דן על העתיד וראה שאתם עתידים להיות תחת עבודתו לשרת בשם ה' ומש"ה פטר אתכם משעבוד מצרים, א"כ אפוא דבריכם למה שאתם באים במאמר ה' לגאול את ישראל והלא עתידין הם לעשות העגל ואינם ראוים לגאולה, והוא לא ידע דרכו ה' שאינו מסתכל במה שעתידין לחטוא ואינו דן אותם אלא לפי מעשיהם של אותה שעה אבל לענין הטובה מסתכל במה שעתידין להטיב ודן אותם על העתיד

עוד אפשר לומר כונה אחרת במאמר זה, ונאמר טעם אחר בהא דשבטו של לוי לא