פרשת דרכים מא

רש"י ויבא יעקב שלם מעשו ומלבן. ואמרינן במדרש ותגזר אומר ויקם לך זה יעקב, לפי שכתוב ושבתי בשלום אל בית אבי, וכתיב ויבא יעקב שלם, הרי שבאותה שעה נתקיים מה שהתנה ושבתי בשלום אל בית אבי, ואע"פ שעדין לא הלך אצל אביו מ"מ כיון שהשלים עמו בטוח היה ששוב לא יזיקנו

ובזה יובן מאמר הכתוב שאמר קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך. ויש לדקדק דסימנים הללו דבברחך מפני עשו אחיך למה לי, עוד יש לדקדק דאיך יתכן שיעקב שהוא בחיר שבאבות יאחר את נדרו. אך לפי דרכנו ניחא דיעקב היה סבור דעדין לא חל הנדר כיון שהתנה ושבתי בשלום אל בית אבי, ועדין לא הלך אצל אביו, אך הכתוב האשימו בזה ואמר לו קום עלה בית אל וגו', כלומר אחרת את נדרך, וכמו שפירש"י. ובא הכתוב לתת טעם דאיך חל הנדר מאחר שהתנה ואמר ושבתי בשלום אל בית אבי, לזה אמר לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך, כלומר אם נדר זה שנדרת ושבתי בשלום אל בית אבי לא היה מיראתך מעשו, א"כ כל זמן שלא באת אצל אביך לא חל עליך נדרך ולא היית נענש, אך כיון שנדר זה שנדרת ושבתי בשלום אל בית אבי היה בברחך מפני עשו אחיך ומיראתו אמרת ושבתי בשלום אל בית אבי לפי שאז לבך בטוח מעשו, א"כ כיון שהשלמת עמו בדרך א"כ שפיר מיקרי דחל הנדר, והרי אתה נענש בשביל איחור הנדר, באופן שיעקב איחר נדרו וכמו שנתבאר. ובעונש דאיחור הנדר נחלקו במדרש פרשת בחקותי, א"ר שמואל בר שמן כל מי שנודר ומשהא את נדרו בא לידי גלוי עריות, מנא לן מיעקב שע"י שנדר ושהא את נדרו כתיב ותצא דינה, רבנן אמרי כל מי שנודר ומשהא נדרו קובר את אשתו, שנאמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל, ע"כ. והנה מחלוקת זה דר' שמואל ורבנן שנחלקו אם העונש שהגיע ליעקב בשביל איחור נדר, דמר סבר שהיה מיתת רחל, ומר סבר שהיה מה שאירע לו מדינה נראה שתלוי במה שנחלקו ר' אליעזר ובן עזאי בפ"ב דזבחים. דאמרינן המקריב אותו לא ירצה מה ת"ל אותו לפי שנאמר לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה ת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה, והקשו והא מהתם נפקא דכתיב והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא. ותירצו דההוא מיעוטא דבך אצטריך לדרשא אחריתי והיה בך חטא ולא באשתך חטא סד"א הואיל וא"ר אליעזר אין אשתו של אדם מתה אלא א"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו, שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך בהאי עון דבל תאחר נמי מתה, קמ"ל בך חטא ולא באשתך חטא. וכבר כתבו התוס' שם ובפ"ק דר"ה דמאי דאמרינן אין אשתו של אדם מתה אלא א"כ מבקשים ממנו ממון ואין לו, דהיינו ממון של נדרים, וכדאיתא בפ"ב דשבת בעון נדרים אשתו של אדם מתה, שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך, ומאי דאמרינן בך חטא ולא באשתך חטא מיירי במשלם אח"כ אלא שעבר בבל תאחר. והנה לבן עזאי דדרש אותו לומר אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה, אייתר לן מיעוטא דבך חטא לומר בך חטא ולא באשתך חטא, אך ר' אליעזר שליג התם ודרש קרא דאותו לדרשא אחריתי, וקאמר אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן. וכבר ביארו כל זה התוס' שם דר' אליעזר פליג אבן עזאי בדרשא דאותו, וא"כ לר' אליעזר דלית ליה מיעוטא דאותו לומר דאין מאחר נדרו בלא ירצה, אצטריך מיעוטא דבך חטא לומר ולא בקרבנך חטא לומר שאם עבר זמנו לא נפסל הקרבן, וא"כ לר' אליעזר לית לן מיעוטא לומר דמשום בל תאחר אין אשתו של אדם מתה, דאפשר דכללא הוא דמשום עון נדרים אשתו של אדם מתה, ואפילו משום עון דבל תאחר ונראה דהברייתא השנויה בפ"ק דר"ה דקתני בך חטא ולא בקרבנך חטא ר' אליעזר היא דדרש אותו למילתא אחריתי ואצטריך מיעוטא דבך לומר שאין הקרבן נפסל אם נתאחר, ולפ"ז ר' שמואל בר נחמן דאמר דהעונש שבא ליעקב מאיחור נדרו הוא מה