פרשת דרכים ד

סם חיי מאן בעי. ומחזיקנא טיבותא לב' צנתרות הזהב אחים גם יחד להרב המחבר זלה"ה. ראשון שבראשון החכם השלם כמה"ר חיים רוזאניס יצ"ו. מחיה חיים ישמרו ויחייהו. ומשנהו כלאב החכם השלם הוא אהרן בחיר ה', שניהם מלאים התורה והמצוה, יחיו דגן ויפרחו כגפן וכגנה זרועי, העומדים על משמרת להוציא לאור כל כתבי הקודש של הרב ז"ל בל יראה ובל ימצא דבצרי חדא מכל הנמצא כתוב יושר דברי אמת, ותפלתי קבע דלא ליתי לאמנועי, על משמרתי אעמודה כפי פרושות קדם מרנא דבשמיא כהדין נקדים רחמין למיבעי. עד אימת נצטער וניזיל. ליתי בר נפלי ולינקוט פיזרא וליתיב ארישייהו על חד תרין תלתא דפורענותא כל קבל דאשתכחא בהו כמה ריעי. מאי רבותייהו כלפי שמיא לאפס ותוהו נחשבו, ואנחנו עמך נקומה ונעלה בית אל כדי שיקלוט העין כהנים בעבודתם נזונים בזרוע לחיים והקיבה שיתין צעי. ואנא בריה קלה ישבתי משתומם מראות ברע כי נפקד ממנו את המור"ה לצדקה, גונח מלבו מיפעא פעי. וחליתי והייתי כגבר אין איל, אין בפי מענה ולא גמירנא שותא אפילו שיחה קלה לישנא קטיעא זאת היתה לי הנה ארש"י אר"ש לא מטוהרה היא, על כן יהיו דברי מעסים לישנא יתירא לגרועי. נאם הגבר דשף מדוכתיה מעת הוסר התמיד ור"ב סליק לבי קברי אין דעתו מיושבת עליו, דולג על המפתן מבית לבית ומחצר לחצר כארי ידי ורגלי מסיעי"ן מסועו"ת אלה מסעי. כותב בדמע כ"ז ועת שאני בעולם יגון בלבבי יהא מונ"ח עד שיבא אליהו יבש"ר רוח נגידים כי זרח השמש משיח אלהי יעקב. נחזי אנן בנו"ת ירושלים דדהבא, נדחי ישראל יכנס

הצעיר אברהם רואניס

דרך הקדימ"ה

הקדמת המסדר החכם המרומם כמה"ר יעקב כולי נר"ו

קול הנער הנצב פורץ לעשות לו דרך בתוך הבאים, זכות הוא לעבד עומד ומשמש לעבוד עבודה. עמוס בלשונו כרוך ותני עשרה תנאי"ם, תני תנא קמיה דרבי יהודה

תנא ארישא קאי. הלא מראש הבינותם מוסדות הארץ ורוזנים יחוקקו צדק מילין לצד עילאה ועד עתיק יומיא מטא. כי ה' הוא האלהים היושבי בשמים ושם חביון עזו מעולם לא ירדה שכינה למטה. ראו חיבתכם לפני המקום הופיע מהר פארן וירד ה' על הר סיני שביק פתחא רבא ועייל בפתחא זוטא. בהראותו את יקר תפארת גדולתו בשביל ישראל שנקראו ראשית אלהים נצב בעדת אל, כגבור איש מלחמה הרים נזלו וינועו אמות הספים ארץ יראה מוט התמוטטה. מימינו אש דת ויתן לנו נחלת שדי ממרומים חמדה גנוזה בחקל תפוחין קדישין חלקת השדה אשר נטה. ולא זו בלבד אלא שבכל דור ודור קדמה שכינה ואתיא תוך תוך בהתאסף ראשי עם קדש אלופינו בתורה שמופלאים במעשיהם העומדים ברומו של עולם הן הן מעשה מרכבה תואמים מלמטה. עוד זאת יתירה שה פזורה לעטרת צבי ולצפירת תפארה שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה ה"ן השכינה שורה ונהורא עמיה שריא על ראש המטה. ואף גם זאת בכל צרתם לו צר בכל המקום שגלו הבנים מעל שלחן אביהם שכינה שרויה ביניהם וה' הולך לפניהם כנשר יעיר קנו ולהחיות לכם לפליטה, ועמא דארעא לא ידעו ולא יבינו היש ה' בקרבנו כלם נפנו על כסף וזהב דרך גבר בעלמא דהבא טבע"א הוי דעתיה אפרוטה. ושנות"ם בבהלה על עסקי קש ותבן איש לפי אכלו ובגד ללבוש אגב עמר נקי סדינא בקייטא. והחי יתן אל לבו לעולם שכולו טוב כי גרים אנחנו כצל ימינו עלי ארץ, האחד בא לגור וכארח נטה. כמה גדולים מעשה צדיקים זבחי אלהים מאנין תבירין דקב"ה דיתבין ועסקין באורייתא קדישתא מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח שם יתנו צדקות ה' פמליא של מעלה ופמליא של מטה. ה"ן עומדין להתפלל יעשו דרך בקשה בעד השארית הנמצאה פליטת בית יהודה

תנא דידן קא חשיב ממעל לחשוב חטיבה אחת בעולם ועם קדושים נאמן אהוב למעלה ונחמד למטה והנה . אמת דרך התגרים כותבי ספרים דרך הקדשי"ם מרבים העם להביא מילי"ן ע"ג מילין בשבח המגיע לכספים, וכל המרבה לספר חשיב"א בעלמא הוי יעשה טוב ולא יחטא. לא כאלה חלק יעקב כי מי הוא זה ערב אל לבו לגשת בארשת שאין הפה יכול לדבר וכל הרוצה ליטול את השם אפילו הוא עושה כן אלף אלפי אלפים עדין לא הגיע לחצי כבוד אפילו כמכחול בשפופרת ק"ו מחטה. תמיה אני הנמצא כזה אחד מאלף שיכול להשמיע כל תהלתו וחכם לכשירצה עדיו לבלום משתקין אותו בנזיפה הדר חזא סיוטא. יחשוב ה' לו עון האמור"י כי מגרעות נתן מעלה עליו הכתוב כאלו חטא. הלא אב בחכמה וכתרה של תורה משיירי כנסת הגדולה ביודעה ומכירה קא אמינא אגב ריהטא מה דמות תערכו לו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים