פרשת דרכים לז

אחיות לא ידעתי כוונתו, דמה יענה הרב למ"ד דכל העריות האסורות לישראל דאסורות לבני נח, דאיך נשא יעקב שתי אחיות, אלא ע"כ לומר שהיה על פי הדבור, או שישראל אף קודם מתן תורה יצאו מכלל בני נח, ונתגיירו רחל ולאה, ואין בהם שום איסור קורבה דקי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. וכמ"ש הרב עצמו, כתבנו דבריו לעיל בדרוש א' יע"ש. וא"כ אף אנו נאמר, שאף שלא נצטוו במצוות מהקב"ה יש בהם עונשי שמים. באופן שדברי הרב ז"ל צריכין אצלי תלמוד. ובעיקר הדבר שנחלקו בו הרא"ם ומהר"ש יפה אם נענשים בעונשי שמים על שאר מצות. נ"ל שדבר זה תלוי באותו המחלוקת הקדום שכתבנו לעיל בדרוש א'. אם קודם מתן תורה יצאו מכלל בני נח לגמרי אפי' להקל או לא יצאו לגמרי כי אם להחמיר ולא להקל. דלמ"ד שיצאו מכלל בני נח אפי' להקל נראה שחייבים הם בדיני שמים. דאיך יתכן דכשיבא להם קולא מצד התורה יעברו על מצות בני נח. ובמצות התורה יהיה הדבר ברצונם כי אם ירצו יקיימו ואם לא ירצו לא יקיימו הלא זה הדבר שאין הדעת סובלתו. אך למ"ד דלא יצאו מכלל בני נח כי אם להחמיר אז אפשר שלא יענשו על התורה, והרי דינם כנשים במ"ע שהזמן גרמא שאינם מצוות, שאם רוצות לקיים מקיימות ואם לא אינן נענשין עליהן. וכן ראיתי לאחד מגדולי המחברים שכתב שהאבות היו מקיימים את התורה כמי שאינו מצווה ועושה. וא"כ מי שאינו מצווה ועושה מקבל שכר על הדרישה ואינו נענש על הפרישה. הן אמת דכפי מה שכתבנו לעיל בדרוש ראשון דהרא"ם הוא דאית ליה דלא יצאו מכלל בני נח לגמרי ומהר"ש יפה אית ליה דיצאו מכלל בני נח לגמרי, לפי זה נמצאו דבריהם דסתרי אהדדי, דהרא"ם דסבירא ליה דלא יצאו מכלל בני נח כתב שנענשים בידי שמים, ומהר"ש יפה שכתב דיצאו מכלל בני נח לגמרי סובר שאינם נענשים בידי שמים. ובאמת דלדעתי הם הם דברים מתמיהים והנכון אצלי מה שכתבתי דתליא הדין פלוגתא בהדין פלוגתא. דלמאן דאמר דיצאו מכלל בני נח לגמרי נענשים. ולמ"ד דלא יצאו אינם נענשים

ועל פי הצעה זו בוא נבוא לבאר פסוקי פרשת ויחי. וזה תארם. ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים וגו', ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגו'. והואיל ואתי לידן הנהו קראי נימא בהו מילתא. ואיכא למידק בהו טובא. חדא דלמאי הלכתא סיים המקום אשר נראה אליו ה' שהיה בלוז בארץ כנען. ותו במה שאמר מתה עלי דמלת עלי היא מיותרת. גם במה שסיים יעקב דבריו ואמר ואני בבואי מפדן וגו'. יש לדקדק דמה שייכות יש לדברים אלו עם מה שסיפר לו שנראה אליו ה' והבטיחו הנני מפרך והרביתיך וגו' וכבר נתעוררו רז"ל בזה ואמרו ואעפ"י שאני מטריח עליך להוליכני ליקבר בארץ כנען ולא כן עשיתי לאמך וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם כו'. ואני תמיה בזה, דכפי שיטת רז"ל היה לו ליעקב לומר כל זה בפרשה הקודמת, כשצוה לו ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם. אז היה לו לסיים דבריו ואני בבואי מפדן וגו'. אבל הכא מזהיר אותו על הקבורה לאיזה תכלית מספר לו מיתת רחל. ועיין במה שכתבתי ליישב שיטת רז"ל לקמן (בדרך אמונה דרוש כ"ו) יעו"ש

והנה חוץ מכונתנו יאמר נא באופן אחר. ונדקדק עוד במ"ש ועתה שני בניך. דתיבת ועתה היא מיותרת. עוד יש לדקדק במתנה זו שנתן יעקב לאפרים ומנשה שאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. שכפי מה שכתב הרמב"ן א"י נחלקה לי"ב חלקים ושבט לוי לא נטל חלק בארץ ונטל ראובן חלק אחד ואפרים ומנשה שני חלקים בשביל בכורת יוסף כדין כל בכור שנוטל ב' חלקים. וסבירא ליה להרמב"ן שיוסף היו לו בנים אחרים כפשטיה דקרא דכתיב ומולדתך אשר הולדת אחריהם. וס"ל דח"ו לא יצא מפי הנביא דבר לבטלה, אלא דשאר הבנים לא נטלו עם מנשה ואפרים אלא בחלק אחד. דהיינו חלק הפשיטות. וכדכתיב ומולדתך אשר הולדת אחריהם על שם אחיהם יקראו בנחלתם. וכתב