פרשת דרכים כג

ממנו לא היה גונב ואני איני עושה כן אלא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד, ע"כ. והנה דין זה שפסקו השבטים והסכים יוסף עמהם שכך הוא הדין דאשר ימצא אתו ומת, הוא מדין בני נח דקי"ל דנהרג אפילו על פחות משוה פרוטה ואינו ניתן להשבון, וכן מה שאמרו וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים הוא מנמוסי בני נח אך בישראל אינו חייב הגנב כי אם בתשלומין, והכא איתא בפרשה צ"ג סי' ה' שאמר לו יהודה ליוסף בתורתנו כתיב ואם אין לו ונמכר בגנבתו וזה יש לו לשלם, ע"כ. והקשה שם מהר"ש יפה והלא בן נח נהרג על שוה פרוטה, ותירץ שבני ישראל יצאו מכלל בני נח להקל כו', וכבר כתבנו כל זה לעיל. והנה בנימין ראה לאחיו פוסקים את הדין אשר ימצא אתו מעבדיך ומת ויוסף מתחסד עמהם ואומר אע"פ שהדין כן אני אעשה לפנים משורת הדין שלא ימות אלא שיהיה לי עבד, על זה תמה ואמר על כרחין שהשבטים סוברים שלא יצאו מכלל בני נח לגמרי משום הכי דינא יתיב וספרין פתיחו אשר ימצא אתו ומת, ואמר להם גברא דיוסף יש כאן כלומר היש כאן אדוני יוסף אשר מכרתם אותו ולמה מכרתם אותו לפי שהוא היה סבור שעדיין דין בני נח יש לכם ואתם סבורים שכבר יצאתם מכלל בני נח לגמרי, גברא דשעירים יש כאן כלומר עשיתם אותו מעשה דשעירים, אלא להחזיק בסברתכם ולהכריח שיוסף שלא כדין הוציא דבה רעה, אתמהא שדבריכם סותרים אלו את אלו, שכשהדבר נוגע לכם אתם אומרים שאין לכם דין בני נח כלל ומשום הכי מכרתם ליוסף ושחטתם שעירים להורות שהדין עמכם, וכשאין הדבר נוגע לכם אתם אומרים שלא יצאתם מכלל בני נח שהרי פסקתם את הדין ואמרתם אשר ימצא אתו מעבדיך ומת, וזהו שסיים בעל האגדה אתמהא. והן דברי בעל האגדה כלומר תשובה נצחת השיבם בנימין לאחיו. וכדכתיבנא

וע"פ האמור בענין עלה בידינו ישוב המאמר הפונה קדים. הם אמרו למה וישנאו אותו וכו' דהנה כבר נתבאר לעיל דהשבטים ויוסף היו חלוקים בעיסתם דהשבטים הוה ס"ל דיצאו מכלל בני נח לגמרי, ויש להם דין ישראל אפי' להקל ומשום הכי היו אוכלים מפרכסת כיון דשרי לישראל, אבל יוסף הוה ס"ל דלא יצאו מכלל בני נח להקל ולעולם חייבים לקיים חומרות בני נח. ואהא פריך למה וישנאו אותו דאטו מאן דאמר מילי דאורייתא לקי ואדרבה הו"ל לעשות אזנם כאפרכסת לשמוע ליוסף מאחר שהיה חכם שבכולם כדכתיב כי בן זקונים הוא, ועוד דמילתא דחסידותא קאמר שראוי לתפוס חומרות דבני נח וחומרות דישראל, לזה השיב כדי שיקרע הים לפניהם, כלומר שאם היו תופסים כל החומרות חומרא דבני נח וחומרא דישראל היה מקום לס"מ לקטרג בשעת קריעת הים שלא יקרע לישראל מפני שהיו עובדי ע"ז, ואף שהיו שוגגים ואנוסים מכל מקום ראוי לתפוס חומרא דבני נח וחומרא דישראל, ומטעם שוגגים אין לפוטרן משום חומרא. דבני נח ומטעם אנוסים אין לפוטרם מטעם חומרא דישראל וכמו שכתבנו לעיל, ומשום הכי שנאו אותו דכפי סברתו לא היה הים נקרע לישראל. אך כפי סברתם שדין ישראל גמור' יש להם אף להקל שפיר נקרע הים לישראל אף שהיו עובדי ע"ז מפני שהיו שוגגים וגבי ישראל שעבד ע"ז בשוגג רחמנא פטריה לא יחשוב ה' לו עון כי חפץ חסד ורב טוב לבית ישראל

דרך האתרים דרוש שני

בראשית רבה (פרשה ט"ל סימן ג') וז"ל. ר' ברכיה פתח אחות לנו קטנה ושדים אין לה. אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל העולם כו', קטנה שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים, ושדים אין לה לא היניקוהו לא מצות ולא מעשים טובים, מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש, אם חומה היא נבנה עליה אם מעמיד דברים כחומה