פרשת דרכים רטז

דרך המלך ובו שני דרושים

הדרוש הא' יבאר דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. מי שהוא נלחם מלחמות ה' אין חטא בא על ידו. חקר ודרש אם דוד היה לו דין מלך משעה שנמשח ע"י שמואל אף דשאול קיים או לא. הא דאמרינן כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה היינו דוקא כשחוטא באותו דבר שחברו נענש על ידו. מהעונש אנו לומדין אופן החטא לפי שהקב"ה נפרע מדה כנגד מדה

הדרוש הב' יבאר מעלת המלך דמוחלין לו עונותיו. ובו יבואר אם דוד היה דינו כמלך כיון דנמשח כמשוח דכהונה או דלמא במלכות תליא מלתא. בזמן שנטו ישראל אחרי אבשלום אם היה לדוד דין מלך. אם כלי הדיוט משעה שנעשו להדיוט בהזמנה לחוד נאסרו לגבוה. אם כלי גבוה שנשתמש בהם הדיוט נאסרו. אם המלך אסור להשתמש בכלי הדיוט שנשתמש בהם הדיוט. כהן משיח שעבר יש לו דין כהן משא"כ במלך

דרך הרבים דרוש אחד למעלת הצבור: יבאר אם גזר דין של צבור ושל יחיד נקרע. הא דגזר דין נקרע אם הוא דוקא מרעה לטובה או אפילו מטובה לרעה. אף למ"ד דגזר דין דיחיד אינו נקרע היינו דוקא לשנות הגזרה מכל וכל אבל מועלת תפלה ליחיד לשנותה ממקום למקום. מלך וצבור נדונים בכל יום. אם נשאלין באורים ותומים למי שצורך הצבור בו. ת"ח שמורה הלכה ובא אם אחר מעשה אמרה אין שומעין לו היינו דוקא במלתא דנוגע בדבר ואם אמור יאמר מלתא אחריתי בהדה מגו דמהימן אהא מהימן אהא. אם עשיית לחם הפנים דוחה את השבת. תנור של קדש בחול היה ולא היה מקדש. המורד במלכות אין רשות לאחר להורגו מאחר דאם רצה המלך שלא להורגו רשאי. טעם החילוק שיש בין מנחות ללחם הפנים דגבי מנחות משקדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ומחוסר כפורים מה שאין כן בלחם הפנים. קודם קרימת הפנים אינו נקרא לחם. כי היכי דבדיני אדם אין שליח לדבר עבירה ה"נ בדיני שמים יש הפרש בין הורג את עצמו בידיו לאומר לאחרים שיהרגוהו

דרך ענוים יש בו שני דרושים למעלת הענוה

הדרוש הא' יבאר דמדת הענוה כלי שנשתמש בו קדש כו', וילפינן לה מדכתיב נעשה אדם והר סיני יוכיח. תבור וכרמל נפסלו משום לתא דע"ז. מחובר לא מתסר ויש נעבד במחובר לגבוה. איך נבנה בית הבחירה בהר המוריה שהוא הר גבוה ואית ביה לתא דע"ז

הדרוש הב' מעלת המשפיל עצמו בעסק התורה. שם יבאר ענין דוד דהוה, מתני לרבנן על גבי קרקע. דין אסור לקרוא לרבו בשמו אבל באומר אדוני או מורי פלוני שרי. ומצדד לומר דהיינו דוקא כשמזכיר התואר קודם השם

דרך כרמים דרוש אחד בענין גאוה, ואתה דורש את הנקודה על גאה ורם

דרך צדקה יש בו שני דרושים למעלת הצדקה

הדרוש הא' להודיע כי אות היא שנקראו בנים למקום. פרעה צוה להמית הילדים קודם צאתם לאויר העולם. אפי' בקדשי גבוה האומר שור זה עולה לאחר שלשים יום יכול לחזור בו. האומר לחבירו אכול עמי סתם פטור מדמי האכילה. איך הותר לאברהם לעשות צדקה עם עו"ג

הדרוש הב' גדול כח הצדקה שמהפכת מדת הדין לרחמים

דרך החיים יש בו שני דרושים עולים בקנה אחד

הדרוש הא' שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש. מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחלה. הטומאה ניתנה לידחות מפני הסכנה דלא כרלב"ג. אם אסור להציל את עצמו בממון חברו. שרי לטלטל הנר בשבת מפני עו"ג כדרך דמותר לכבותו דלא כרלב"ג. לחם הפנים אף שהוסר מע"ג השלחן אחר הקטרת הבזיכין אסור לזרים דלא כמהר"ש יפה. באדם טהור, קודש קיל מתרומה ובאדם טמא הוי איפכא. טמא שאכל קדש שהוא בכרת היינו לאחר שקרבו מתיריו. כל האיסורין נדחין מפני פקוח נפש זולתי בטבל ותרומה. נחלקו אם יאכל הטבל כמות שהוא או יתקן אותו ויאכל החולין לבד והתרומה לבד. לדעת רש"י מוטב שיעבור החולה על איסור חמור כיון שהוא לצרכו ממה שנעבור על איסור קל היכי דאין צורך לחולה, דלא הותר לבטל האיסור בידים כיון דאין במעשה זה תועלת לחולה

הדרוש הב' דאפילו שבת דחויה היא מפני פקוח נפש

דרך ה' דרוש אחד לענין הגשם: כל טוב שיבא ע"י הקב"ה בעצמו אין למעלה