פרשת דרכים רטו

דרך המזרח

גם אלה דברי המסדר תולעת יעקב הנה ארש"ו מצויה לעוברי דרכים מן המודיעי"ם. ולפנים, יודיע דרכיו מענין הספר ומהותו. למען ירוץ הקורא במקום שלבו חפץ, חכם לכשירצה להתבונן בדרכים וישם לדרך פעמיו דרך בית כניסתו. בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו

דרך האתרים שים עיניך בדרך הזה כי הוא מקצוע גדול. על פיו יחנו כהנה וכהנה מקראי קדש ומאמרי רז"ל תלמוד גדול. שלשה דרושים עולים בקנה א'

הדרוש הא' אם אברהם אבינו יצא מכלל בני נח לגמרי אפילו להקל או לא. ועל פי הקדמה זו הוא מפרש כמה מארז"ל. ליישב קושית המפרשים מי התיר לתמר להכשיל לאותו צדיק לבא על כלתו. מסתפק בעו"ג שבא על אמו וכיון לקנותה אי חשיבא אשת איש לחייב הבא עליה או דלמא כיון דחייב מיתה לא מהני לקנותה. ובתר דבעיא הדר פשטה. איך עשה מעשה ראובן לשכב עם אשת אביו

הדרוש הב' בענין בן נח שאינו מצווה על קדוש ה' ואיהו דידיה אמר דאינו אלא בע"ג וגילוי עריות אבל בשפיכות דמים יהרג ואל יעבור דהא מסברא נפקא דמאי חזית כו'. מצדד לומר דבבני נח אין שליח לדבר עבירה חוץ משפיכות דמים דחייב המשלח דגלי ביה קרא. ושם מייתי פלוגתא אם בן נח רשאי להחמיר על עצמו, דלדעת מהרימ"ט אף למ"ד דגבי ישראל רשאי מודה בבן נח דאינו רשאי לחבול בעצמו, ולדעת מהר"ש יפה אף למ"ד דגבי ישראל מתחייב בנפשו בן נח רשאי למסור עצמו, א"נ אין חילוק ביניהם וכמחלוקת בישראל, ה"נ פליגי בבני נח

הדרוש הג' אם האבות היו נענשים בענשי שמים כשלא היו מקיימים אחת ממצות ה' או דלמא לא היו נענשים אלא בשבע מצות דידהו. בני נח אינן מוזהרין על לאו דלא יחל דברו אפילו במה שנודרים לשמים. לענין קיום המצות אם שכרם כמצווה ועושה או לא. הא דהאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני כו' הרי זה צדיק גמור, אם היינו דוקא במצות הצדקה או בכל מצוה שתהיה שרי ליה לאינש לעשותה כדי לזכות לעוה"ב

דרך מצרים ובו שני דרושים

הדרוש הא' בו יתבאר שהקב"ה אינו דן את . האדם כי אם לפי מקומו ושעתו באשר הוא שם אבל לענין הטובה אינו כן דצופה ומביט ומרבה להטיב. נותן טעם לשבט לוי אמאי לא נשתעבד. כיון דשבט לוי לא היה לו חלה בארץ לא הוטל עליו פריעת חוב השטר דכי גר יהיה זרעך. מיישב קושית המפרשים דלמה לא היו בני גרשון ובני מררי מרובים כשאר השבטים

הדרוש הב' סובב הולך דבשכר נשים צדקניות מדלג על ההרים להוציא את בני ישראל בתוך זמנו. ומיישב קושית המפרשים היכן נתקיים גזרת ועבדום וענו, אותם ארבע מאות שנה. הבטחת ואחרי כן יצאו ברכוש גדול מדין הענקה הוא

דרך הקדש ובו ארבעה דרושים למעלת א"י

הדרוש הא' אם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא. לעתיד לבא אינו מקדש מחדש מלך המשיח את א"י לאותן המקומות שנתקדשו מקודם ולעולם בקדושתן עומדות ואף לעתיד שכובש אותן מלך המשיח ונותן מהן חלק לשבט לוי לא בשביל זה פקעה קדושתן. אך הארצות שכובש אותן מחדש שלא כבשום יהושע ועזרא ה"ן המלך המשיח יקדש אותן ואינן חייבות בתרומות ומעשרות

הדרוש הב' אוירא דא"י מחכים וירושלים יש בה סגולות הרבה, והג' דברים דאיתנהו בכרכים לגריעותא אשתני שמייהו למעליותא בתוככי ירושלים. זרע פסול לא איקרי זרע ואף פסול בעבירה לא חשיב זרע, כ"כ מהר"ר יחיאל באס"ן ז"ל ושקיל וטרי בדבריו. האריך להוכיח דקיני, וקנזי וקדמוני שהם אדום ועמון ומואב נכרת עליהם ברית להנחילם לישראל ושלא כדברי הרא"ם ז"ל

הדרוש הג' זכותא דא"י מגן הוא לבטל יצרא דע"ז. הקשה היאך כבש משה ארץ סיחון ועוג שהרי בכלל ז' עממין הן. קונם לביתך שאני נכנס ונפל ובנאו אם מותר ליכנס בו

הדרוש הד' א"י מוחזקת היא בידינו מימי קדם, משעה שנאמר לאברהם לזרעך נתתי את הארץ זכה בה, והוכיח זה בראיות

דרך דוד ובו דרוש אחד: מדבר בפסוקים דשייכי לדוד. יבאר דבמחוייבי מיתה בידי שמים אם הדבר ברור כשמש דלא נפיק מיניה זרעא מעליא הרשות נתונה ביד ב"ד להורגו. מצדד לומר דלא אמרו אין עונשין מן הדין אלא בישראל: