פרשת דרכים ריד

כבוד לחמה וללבנה וכמאמר הכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים

גם את זאת עשה האלהים נאמן לשלם שכר טוב לאוהביו ולשומרי מצותיו, ואמרינן במדרש רות וז"ל ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו ע"כ. וכל כת הדרשנים היו תמהים מה חדש ר' חסא בדבריו ונראה דיובן עם מרז"ל במדרש סדר אמור (פכ"ז סי' ב') וז"ל א"ר ירמיה עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, הה"ד כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו', ורוח הקודש אומרת מי הקדימני ואשלם מי מל עד שלא נתתי לו בן מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית וכו', הוי מי הקדימני ואשלם ע"כ. נמצא דאין ה' חייב לשום בריה בשביל קיום המצות שהרי קודם שיעשה המצוה כבר קבל שכרו. אך איכא גוונא שהוא בדין שיטול שכר כדאמרי' במדרש פ' נשא (פי"ד) וז"ל מי הקדימני ואשלם א"ר תנחום בר אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וג"ח מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים וכו' אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצותי עד שלא נתתי לו במה לקיימן צריך אני ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראין בספרים, הוי מי הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרו ע"כ. ואין ספק דכל שכן גר שנתגייר דשייך ביה לומר שזה הקדים לקיים מצותיו דבשלמא בישראל שאומר להם ה' לכשאתן לך בן מול אותו וכן טלית הטל בו ציצית ודכוותיה שייך לומר מי הקדימני. אך בגר שהיה לו טלית ובן ולא, היה חייב בשום דבר והוא בעצמו מתגייר ומקבל עליו עול מצות לא שייך לומר מי הקדימני שכל מה שנתן לו ה' לא היה חייב בשום דבר והוא מעצמו מדעתו הטוב ורצונו הגמור מתחייב

ודומה לזה אמרינן התם במדרש וז"ל מי הקדימני ואשלם מדבר באברהם שמעצמו הכיר להקב"ה ע"כ. וא"כ כל מי שמתגייר הוי דכוותיה שהוא מקדים לקיום המצות. עוד נקדים הא דאמרינן בפרק הזרוע (דף ק"ל) א"ר חסדא המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם משום דהו"ל ממון שאין לו תובעין. ופריך מדתנן בע"ה שהיה עובר ממקום למקום וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני נוטל ולכשיחזור ישלם דברי ר"א. ומשני א"ר חסדא מדת חסידות שנו כאן. ופריך רבא תנא תני ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן ע"כ נמצינו למדין מסוגיא זו דלא שייך לאמר לישנא דישלם אלא במה שהוא חייב מן הדין לא במה שנותן במדת החסד. ובזה נבא לכוונת המאמר שהוקשה לרז"ל היכי קאמר בעז ישלם ה' פעלך כיון דאין ה' חייב לשום בריה וכל מה שנותן הוא על צד החסד וכדכתיב מי הקדימני ואשלם. א"כ אפוא היכי קאמר בעז ישלם ה' פעלך וכמו שהקשו בגמרא דבמדת חסידות לא שייך לישנא דישלם. לזה בא ר' חסא ואמר אשר באת לחסות תחת כנפיו כלומר דבגר המתגייר שייך לומר ישלם ובדין הוא שיטול שכרו כדבר האמור

כתב מהרימ"ט בדרשותיו פרשה שמיני (דרוש ב') וז"ל, כל מה שהשרה הקב"ה שכינתו על ישראל היה כדמות אירוסין אבל לעתיד לבא כדמות נשואין כעין מ"ש הרב ב"ע (בשער ן'), והביא הרב ז"ל ראיה לדבריו מדאמרי' בפ' המדיר בימים ההם נאם ה' תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי א"ר יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה מכלל שעד עכשיו ככלה בבית אביה ע"כ. ואיכא למידק מהא דאמרי' בפ' הוציאו לו (דף נ"ד) מתיב רב חסדא ולא יבאו לראות כבלע אר"נ משל לכלה כל זמן שהיא בבית אביה צנועה היא מבעלה כיון שבאת לבית חמיה אינה צנועה מבעלה. אלמא במקדש ב' חשיבא ככלה בבית חמיה. ואותה דפרק המדיר לא קשיא משום דהתם בפרק הוציאו לו הקשו מההיא עובדא דכהן אחד שהיה מתעסק וכו' ותירצו נתגרשה קא אמרת נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונה כלומר ככלה בבית אביה וא"כ סד"א דכל שכן בבית השלישי דנתגרשה ב' פעמים דלא חזרה אלא לחיבתה הראשונה דהיינו ככלה בבית אביה. להכי אתא קרא לומר דהא ליתא כי אם בזאת כי יבא שילה בבית השלישי תהיה ככלה בבית חמיה וגדול יהיה כבוד הבית האחרון והיתה לה' המלוכה כאשר היתה באמנה: