פרשת דרכים ריב

לכל השבטים תו ליכא קושיא דאמאי ניתן לה מתן שכרה מנכסי השבטים דאדרבה כיון דמצניעות זה נמשך תועלת לכל השבטים דין הוא שכל השבטים יתנו מחלקם לרחל בשביל הצניעות

ובזה נבין קצת פסוקים בפרשת ויחי, הם המדברים ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים וגו' ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגו' ע"כ. ויל"ד במה שסיים יעקב דבריו ואמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל דמה קשר יש לדברים הללו עם מה שקדם שספר לו שנראה אליו ה' והבטיחו הנני מפרך והרביתיך וגו'. וראיתי לרז"ל שנתעוררו בזה ואמרו ואני בבואי מפדן ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני ליקבר בארץ כנען ולא כן עשיתי לאמך וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא עזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן

ואני תמיה בזה דכפי שיטת רז"ל היה לו ליעקב לומר כל זה בפרשה הקודמת כשצוה אותו ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם אז היה לו לסיים דבריו ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל אבל הכא שאינו מזהיר אותו על הקבורה לאיזה תכלית מספר לו מיתת רחל וליישב שיטת רז"ל הלזו אפשר לומר עם ההיא דאמרינן במדרש ב"ר סדר ויצא (פרשה ע"ב סי' ב') לכן ישכב עמך הלילה תני ר' שמעון לפי שזלזלה בצדיק לפיכך אינה נכנסת עמו בקבורה הה"ד לכן ישכב עמך הלילה אמרה לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך ע"כ נמצא לפי אגדה זו שנענשה רחל בשביל חליפין אלו של הדודאים. תו אמרינן התם במדרש א"ר אלעזר לאה הפסידה דודאים ובכורה ורחל נשתכרה דודאים ובכורה ע"כ. וכתב שם מהר"ש יפה ז"ל דהכי פירושו דניטלה בכורה מראובן וניתנה ליוסף, ואע"פ שנטילתה מראובן היה בחללו יצועי אביו מ"מ צריך לתת טעם למה ניתנה ליוסף ולא לשמעון הקרוב אליו או ליהודה שהוא מלך, ובפרק יש נוחלין בקשו טעם למה ניתנה הבכורה ליוסף. ור' אלעזר סבירא ליה דזכתה רחל וזה בשביל שבקשה הדודאים לפתות את בעלה בהם וכמו שכתב הרמב"ן שהדודאים היו מבוקשים לרחל לבשם יצועי יעקב כענין נפתי משכבי וזה לאהבתה משכבו של צדיק להעמיד ממנו זרע. וכתב עוד דלסברא זו דר' אלעזר מה שלא זכתה רחל ליקבר עמו היה מטעמים אחרים, או מפני שהיו שתי אחיות ואינו ראוי שיהיו שתי אחיות קבורות עמו וזכתה לאה כי היא הגדולה והנשואה בראשונה. הכלל העולה דר' שמעון ור' אלעזר פליגי במעשה הלזו דרחל שהחליפה משכב הצדיק בדודאים יש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו לגנאי, דר"ש ס"ל לגנאי דזלזלה בכבוד הצדיק ומשום הכי לא נכנסה עמו. לקבורה ור"א דריש אותו לשבח שכונתה היתה לחבב משכבו של צדיק בקחתה הדודאים ומש"ה זכתה לבכורה. וידוע הוא שהבכורה היא מה שאמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי וכמבואר. והנה במחלוקת זה דר' שמעון ור"א היו מתווכחים יעקב עם יוסף ובתחלה כשאמר יעקב וקברתני בקבורתם שהטריח ליוסף להוליכו ממצרים לחברון לא היה בלבו של יוסף כלום על מה שלא עשה כן לאמו שהיה מן הראוי שיטרח גם הוא בקבורתה ויוליכנה מבית לחם לחברון כדי שתהא נקברת עמו שהרי מהלך חצי יום הוא מבית לחם לחברון וכמו שכתב הרמב"ן, לפי שהיה סבור יוסף שאמו נענשה במה שזלזלה במשכב הצדיק במה שהחליפה משכב הצדיק בשביל דודאים וכסברת רש"י ולא רצה להיות עם אביו בטענות שלא לפרסם הדבר בשביל כבוד אמו ואדרבא כבוד אלהים הסתר דבר. אבל עכשיו שראה שאמר לו יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שנתן הבכורה ליוסף והוקשה לו דלמה נתנה הבכורה ליוסף דנהי דנטלה מראובן משום חללו יצועי אביו מ"מ היה לו ליתנה לשמעון הקרוב אליו או ליהודה שהוא מלך אלא ודאי על כרחין לומר כסברת ר' אלעזר שאמר שזכתה רחל בזה בשביל הדודאים שבוחן לבות ידע שכוונתה היתה לחבב משכבו של צדיק. וא"כ חזרה הקושיא על יעקב למה לא טרח עם רחל להוליכה לחברון ועל זה השיב יעקב ואמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בדרך ואקברה שם בדרך אפרת כלומר מלבד קושייתך שלא טרחתי עמה להוליכה לחברון כדי שתהא נקברת עמי עוד