עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרשת דרכים

פרשת דרכים רז

Parshat Derachim 207 · פרשת דרכים · free full Hebrew text

Open in the reader →

הראשונים במקומם הם עומדים ולא תועיל התשובה לכפר על הראשונות והכתוב רוצה ללמדנו שת"ח שסרח אם חזר ועשה תשובה כל עונותיו הראשונים לא תזכרנה עוד וכמ"ש רז"ל שאם חזר מאהבה עונותיו נחשבים כזכיות ואם שב מיראה עונותיו נחשבים כשגגות, בין הכי ובין הכי התשובה מועלת לטהרו ממה שחטא. לזה בא הכתוב ודמהו לכלי זכוכית לומר דמה כלי זכוכית אם חזר ועשאם כלים טהרו מטומאתם ואינם חוזרים לטומאתם הראשונה כך ת"ח שסרח אם חזר ועשה תשובה נטהר מכל טומאתיו וכל עונותיו אשר עשה לא תזכרנה עוד, ולפי זה דמה לת"ח לכלי זהב לומר שת"ח שסרח יש לו תקנה דומיא דכלי זהב שאף שנשברו חוזר ועושה מהם כלים. וחזר ואמר שיש עוד סגולה בת"ח שסרח ועשה תשובה דכל מה שחטא לא תזכרנה עוד דומיא דכלי זכוכית דאינם חוזרים לטומאתם הראשונה. הכלל העולה שדמיון הת"ח לכלי זהב הוא ללמד דמה כלי זהב יש לו תקנה כך ת"ח שסרח יש לו תקנה

וזה אצלי כונת הכתוב בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר. ויש לדקדק בתאר זה דמסולאים בפז מהו, ורז"ל אמרו שהוא על היופי שהיה בהם וקשה דאטו לא מצא הנביא בישראל כי אם שלמות זה של היופי. עוד יש לדקדק במה שסיים הפסוק מעשה ידי יוצר דמלתא דפשיטא היא דכל נבלי כלי חרש הם מעשה ידי יוצר. אמנם על פי האמור לעיל יתבאר היטב ונקדים עוד מאי דאמרי' במדרש סדר בראשית (פר' י"ד סי' ח') מעשה באחד בצפורי שמת בנו ומין אחד הוה יתיב גביה סליק ר' יוסי בן חלפתא למיחמי ליה אפין יתיב ושחיק אמר ליה למה את שחיק אמר ליה אנא רחיצנא במרי שמיא דאתחמי לאפוי בעלמא דאתי אמר ליה אית חספין מתדבקן לא כך כתיב ככלי יוצר תנפצם אמר ליה כלי חרס ברייתו מהמים והכשרו באור כלי זכוכית ברייתו באור והכשרו באור זה נשבר ויש לו תקנה וזה נשבר ואין לו תקנה אתמהא אמר ליה על ידי שהוא עשוי בנפיחה א"ל ישמעו אזנך מה שפיך אומר ומה אם כלי זכוכית ע"י שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה האדם שעשוי בנפיחתו של הקב"ה עאכ"ו שיש לו תקנה ע"כ. נמצינו למדין שיש שני דברים שאפי' אם נשברו יש להם תקנה האחד הוא כלי זהב וכלי פז. וזאת שנית מה שעשוי ע"י נפיחה של בשר ודם וכ"ש מה שעשוי ע"י נפיחתו של הקב"ה. ולזה בא הנביא להאשים לישראל שחשבו שכבר אבדה תקותם ואין להם עוד תקנה ואמר בני ציון היקרים המסולאים בפז וכלי זהב אע"פ שנשברו יש להם תקנה איכה נחשבו לנבלי חרש שחשבו בעצמם שהם ככלי חרש שאם נשברו אין להם תקנה, זאת ועוד שהם מעשה ידי יוצר הקב"ה כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ופשיטא דיש להם תקנה מכ"ש דכלי זכוכית שע"י שעשויין בנפיחה יש להם תקנה כ"ש בני אדם שעשויין בנפיחתו של הקב"ה שיש להם תקנה וכדברי ר' יוסי בן חלפתא. ואמרינן במדרש בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה כותב ארך אפים א"ל מהו ארך אפים א"ל ארך אפים לרשעים ולצדיקים א"ל רשעים יאבדו א"ל מלך ב"ו שהיום כאן ולמחר בקבר נפרע מאויבו מיד אבל אני שאני חי וקיים לעולם אני מאריך לרשעים שמא יחזרו בתשובה ע"כ. ובזה יובן כונת איוב (סי' י') הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש. והכונה דראה איוב שבאו עליו צרות תכופות זו לזו וכדכתיב הבקר היו חורשות וגו' ותפול שבא ותקחם עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים וגו' עוד זה מדבר וגו' עד זה מדבר וזה בא וגו' והנה רוח גדולה וגו' ואח"כ באה עליו מכת השחין וע"ז תמה ואמר הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש תכף ומיד והלא לא כמדת ב"ו מדת הקב"ה ומשום דאין ימיך כימי אנוש ואין שנותיך כימי גבר אתה מאריך אפך לרשעים שמא יחזרו בתשובה כי אל רחום ה' ידו פשוטה לקבל שבים כי חפץ חסד הוא: