פרשת דרכים רד

כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו. לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר ה' אלהים הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי וגו' וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם ע"כ. ויש לדקדק בפסוקים אלו טובא, חדא באומרו העצמות האלה כל בית ישראל המה דאין לו מובן דאיך יתכן שיהיו העצמות הללו כל בית ישראל. ועוד יש לדקדק באומרו הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו להיכא קאי, אם הוא מאמר המתים זה לא יתכן דאטו לא ידעו דזמן התחיה הוא בלתי נגלה לשום אדם ולבא לפומא לא גלי והאלהים ידע מקומה ושעתה ואפס בלעדו לא ידע דבר זה ואם כן למה אבדו התקוה ואמרו יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו ואם הוא מאמר ישראל בחיים חייתם קשה דאיך יאמרו דאבדה תקותם ח"ו. ועוד יש לדקדק במה שסיים הכתוב ואמר לכן הנבא ואמרת אליהם הנה אני פותח את קברותיכם דאיך תלה זה בזה ואפשר דאותם שהם בחיים חייתם אבדה תקותם ח"ו וכמאמרם והמתים יהללו יה. עוד יש לדקדק במה שסיים הפסוק ואמר וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם כי מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת והוא המחיה מתים, ועוד מה זה לשון ידיעה כאילו הוא דבר נסתר לא הוה ליה למימר אלא וראיתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם שהרי לעיני הכל החיה ה' אותם. ובמה שאמרנו יתישבו אלו הדקדוקים, שכבר נתבאר שישראל שבאותו הדור היו רוצים לפרוק עול מלכות שמים מעליהם באומרם שהם נקראים עבדים ועבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום והוכרח ה' לתחיית מתים לבטל מהם סברא זאת הנפסדת ולהכריח שהם קרוים בנים ומי שהוא בן לא יצוייר שלא יהיה בן. והנה רש"י ז"ל פירש העצמות האלה כל בית ישראל המה רמז ודוגמא לכל בית ישראל בגלותם שהם אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו ומה נוחיל לתשועה עוד. וכבר אמרנו בתחלת דברינו שגם בספרי אמרו שמאמר זה דיבשו עצמותינו ואבדה תקותנו הוא מאמר בני הגולה

וזהו כוונת הכתובים בן אדם העצמות האלה הם רמז ודוגמא לכל בית ישראל אשר הם סבורים לפרוק מעליהם עול מלכות שמים ואומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו באומרם שהם עבדים ועבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום לכן בוא ובטל סברתם הלזו הנפסדת ואמרת אליהם כה אמר ה' אלהים הנה אני פותח את קברותיכם ומכח תחיית המתים תדעו שאתם קרוים בנים. וכי תימא איך יחוייב מתחיית המתים שישראל נקראים בנים לזה סיים הכתוב ואמר וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם כלומר תדעו שהפעולה הלזו של תחיית המתים אינה נעשית ע"י שליח אלא אני ה' בפתחי את קברותיכם אני ולא שליח דמהכא למדו בגמרא דמפתח של תחיית המתים לא נמסר לשליח ואם כן כפי סברתכם שאתם עבדים איך אני מחיה אותם בעצמי ולא ע"י שליח, אלא ודאי שאתם נקראים בנים ומש"ה אני מחיה אותם בעצמי אף שאני כהן לפי שהכהן מיטמא לבנו ואם כן נתבטלה סברתכם שאתם אומרים עבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום לפי שאתם בני ומי שהוא בן לא יצוייר שלא יהיה בן

וזהו כוונת המאמר שהתחלנו, בשעה שהפיל נבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחיה מתים בבקעת דורא. והכונה היא דיש להתישב דאיך עלה בדעתו של נבוכדנצר להכריח לישראל לעבוד ע"ז וכי לא ידע שהם עבדי ה' ונצטוו שלא לעבוד ע"ז וכי זה הרשע בא לחלוק כלפי מעלה זה דבר קשה דנבוכדנצר רשע היה ולא טפש. והנה נבוזראדן אמר לו לירמיה הנביא ה' אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה וגו' כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו וא"כ איך עלה בדעתו של נבוכדנצר להכריח לישראל לעבוד ע"ז. ונראה דנבוכדנצר נמי היה סבור כסברת ישראל דמאחר שהחריב ה' את הבית והגלה אותם בידו כבר יצאו ישראל מרשות ה' דעבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום והרי הם ברשות עצמם לעבוד ע"ז וכמאמר ישראל שאמרו נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן ומשום הכי הכריח את ישראל לעבוד ע"ז. וזהו שאמרו בשעה