פרשת דרכים רא

דרך ארוכה דרוש כ"ה

פ"ב דחגיגה (דף ט"ו) שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה מ"ד לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז, א"ל אלו דברי תורה שקשים לקנותם ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדם ככלי זכוכית, א"ל אבל ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית הללו אע"פ שנשתברו יש להם תקנה כך ת"ח שסרח יש לו תקנה, א"ל אף אתה חזור בך, א"ל כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר

הן כל יקר ראתה עיננו גודל מעלת התשובה כי רבה היא בעיני אלהים ואדם. ואמרינן במדרש וז"ל יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו, בא נביא וא"ל לישראל חזרו בתשובה א"ל עבד שמכרו רבו כלום יש לזה ע"ז כלום, היינו דכתיב יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו. ואומר להם הקב"ה וכי גרושים אתם אי זה ספר כריתות אמכם וגו'. וכבר הובא בפ' חלק ויכוח זה שבא ה' עם בני ישראל לפני הנביא וא"ל חזרו בתשובה אמרו לו עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום היינו דכתיב והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות וגו' חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ע"כ

וראיתי למהרימ"ט ס"פ דברים שכתב דמאי דכתיב אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה הכונה היא כלום אתם יצאתם ממני ע"י גט, למה"ד למי שקדש אשה על מנת שלא תזנה שאם זנתה הופקעו הקידושין למפרע ונעקרו לגמרי ומעתה ודאי לא נאסרה על בעלה אפי' זנתה כו', אף הקב"ה כשלקחם לו לעם היה ע"מ שיקבלו אלהותו ולא יזנו אחרי אלהים אחרים עתה שעבדו ע"ז נתבטל התנאי ובטלו הקידושין, ולזה אמר אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה כלומר שפטרתיה על ידי גט אין הדבר כן כי בפשעכם שולחה אמכם מאליה שנתבטלו הקידושין הראשונים, ע"כ. ואכתי קשה מאותה אגדה דלעיל והביאה הרב שם זאת אומרת דישראל אומרים אשה שגרשה בעלה יש לזה על זה כלום ואומר להם הקב"ה וכי גרושים אתם אי זה ספר כריתות אמכם וגו', ולפי דברי הרב מה השיב להם ה' אי זה ספר כריתות נהי דאין כאן גט מכל מקום כבר נתבטלו הקדושין מחמת שנתבטל התנאי, ומה שטענו ישראל כלום יש לזה על זה כלום טענה חזקה היא דמה לי שיהיה מחמת הגט או מחמת ביטול הקדושין. ואולי יאמר הרב דהכא נתקדשו ישראל בב' פרוטות אחת לקודם שיזנו ואחת לאחר שיזנו שנתבטלו הקידושין הראשונים וחלו הקדושין השניים, והרי זה דומה למ"ש הרמב"ם דהנותן שתי פרוטות לאשה ואומר לה באחת התקדשי לי היום ובאחת לאחר שתתגרשי דלאחר שתתגרש חיילי קדושין שניים. ואף למאן דפליג עליה דהרמב"ם בההיא הכא מודה, משום דשאני התם דאף שאח"כ נתגרשה מכל מקום בשעת קבלת הקדושין היתה אשת איש ואין קדושין תופסין דהאומר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שתתגרשי לא אמר כלום. אבל הכא כיון שנתבטל התנאי איגלאי מלתא למפרע שהיתה פנויה והו"ל כאומר לאשה הרי את מקודשת לאחר זמן דמהני. ואל תשיבני מאותה שכתב הרא"ש בתשובה במגרש ע"מ שתנשא לשמעון דאין תקנה לדבר ואפילו אם יקדשנה ויחזור ויגרשנה גרושין גמורין לא מהני משום דלא תפסי בה קדושין לפי שבשעת קבלת הקדושין היא אשת איש, ועיין בתשובת מהרימ"ט ח"א בויכוחו עם מהר"ם קאשטילץ שתמה בדברי הרא"ש הללו, ועיין בפ' הוציאו לו (דף נ"ד) דאמרינן נתגרשה קא אמרת כו' דמשמע דהיו גירושין בישראל, ולדעת הרב ז"ל צ"ל דלאו דוקא אלא שנתבטלו הקדושין וכיון שנתבטלו הקדושין לא חזרה כ"א לחיבתה הראשונה דהיינו ככלה בבית אביה ודוק. באופן שישראל בראותם החורבן ותוקף הגלות שהיה העולם שמם היו סבורים סברא נפסדת שכבר אבדה תקותם וישליכם ה' מעל פניו ובזה היו סבורים לפרוק מעליהם עול מלכות שמים

ובזה נבא לבאר מאי דאמרי' בפ' חלק (דף צב) וז"ל ת"ר בשעה שהפיל נבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה לכבשן האש א"ל הקב"ה ליחזקאל לך והחיה מתים בבקעת דורא באו