פרשת דרכים קצח

מפניה לא כ"ש. ומהרימ"ט ז"ל בחידושיו לקדושין כתב בשם ר' ישעיה ז"ל דלעולם ס"ת עדיף מת"ח וההיא דמכות דאמרי' כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה ה"פ כלום למדנו קימה לס"ת אלא מק"ו דגברא רבה ואיך יתכן דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה דאם במלמד לא קיימי היכי נלמד ס"ת. והרב. ז"ל דחה פירוש זה דהתם במכות יהיב טעמא דאילו בס"ת כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא אלמא משום עדיפות שיש לת"ח על ס"ת הוא דקרי להו טפשאי. והוא ז"ל יישב השמועות הללו באופן זה דההיא דקדושין דאמרינן מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש מיירי בלומדיה דלאו גברא רבה אלא שהוא בעל שמועות ותלמודו בידו וזהו זקן שקנה חכמה ועליו הכתוב אומר והדרת פני זקן ומש"ה אמרינן תורה עצמה לא כ"ש שהרי אין אנו חולקין לו כבוד אלא מפני תורתו. וההיא דמכות דעביד ק"ו מס"ת מיירי בגברא רבה דהיינו מורה הוראות דעדיף מס"ת שהוא יודע לפרש התורה וכדקאמר ואתו רבנן ובצרי חדא. וכיוצא בזה כתב הרב עצמו בדרשותיו פרשת במדבר (דרוש א') יע"ש. נמצינו למדין מדברי הרב ז"ל דסתם ת"ח שאינו מורה הוראה ס"ת עדיף מיניה אבל גברא רבה שהוא מורה הוראה עדיף מס"ת

ועל זה תמה המקונן ואמר טבעו בארץ שעריה שחלק להם ה' כבוד שלא ישלטו בהם האויבים בשביל מה שחלקו כבוד לארון, ומלכה ושריה שהם הת"ח בגוים אתמהא והלא הת"ח ראויים לכבוד יותר מס"ת, וזהו שסיים אין תורה כלומר אין שום מורה הוראה שישיבנו על זה גם נביאיה לא מצאו חזון מה' ליישב קושיא זו, על דרך אומרם דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו ה"נ לא מצא המקונן מענה לתמיהתו לא מהחכמים ולא מהנביאים וכל אשר בתוכו יתמ"ה דאיך יתכן שחלק ה' כבוד לשערים שלא ישלטו בהם האויבים בשביל שחלקו כבוד לארון ומלכה ושריה שהם הת"ח בגוים והלא כבוד הת"ח יותר גדול מס"ת. וכי תאמר מה חרדת עלינו את כל החרדה הזאת והלא מסוגיא דקדושין מוכח דס"ת עדיף מת"ח שהרי אמרו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן וכיון שכן אין זה מן התימה אם חלק ה' כבוד לשערים ולא חלק כבוד לת"ח. לזה אמר ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון כלומר ע"כ אית לן למימר כדי ליישב שמועה זו נאה עם אותה סוגיא דמכות דיש חילוק בין ת"ח שאינו מורה הוראה לת"ח שמורה הוראה ובא דאותו שמורה הוראה עדיף מס"ת וכמ"ש מהרימ"ט. וא"כ אפוא אתמהא למה זה ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון שהם הסנהדרין אשר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ואיך ולמה חלק ה' כבוד לשערים בשביל שחלקו כבוד לארון ולסנהדרין דעדיפי מס"ת לא חלק להם כבוד, זו רעה חולה קשה כקריעת ים סוף

עוד ראינו להמקונן שנצטער על סילוקן של צדיקים אמר מר סלה כל אבירי ה' בקרבי קרא עלי מועד לשבור בחורי, והנה אבירי הכתוב כאן הלא המה החסידים ואנשי מעשה וכדאמרינן בפ"ב דברכות שמעו אלי אבירי לב מאן אבירי לב כו' שכל העולם נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע וכל המפרשים ז"ל נתעוררו בפסוק זה דהול"ל סלה כל אבירי ה' מקרבי דבקרבי אין לו מובן וכבר הארכתי בזה בדרך הערבה ובדרך עצב יע"ש. עוד לאלוה מילין עם אותה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש וז"ל אלה פקודי המשכן משכן העדות אמר לו הקב"ה למשה משכן זה אני עתיד למשכנו שתי פעמים בשביל עונותיהם של ישראל היינו דכתיב המשכן משכן, אמר לו משה תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין בהמ"ק קיים מה אתה עושה אמר לו אני לוקח צדיק אחד מביניהם ומכפר על הדור ע"כ. עוד נקדים מאי דאמרינן בפתיחתא דאיכה רבתי על פסוק מבליגיתי עלי יגון וגו' הה' אין בציון אם מלכה אין בה אילו היה שם לא היו גולים. והכי איתא בפתיחתא דמשא גיא חזיון וז"ל בשעה שבקש הקב"ה להחריב את בהמ"ק אמר כל זמן שאני בתוכו אין העכו"ם נוגעים בו אסלק שכינתי ממנו ואעלה למכוני הראשון הה"ד אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו